
העדות המלאה
עדות
דפנה קפח מורג
דפנה ויובל קפח מורג וארבעת ילדיהם מתגוררים בנחל עוז, בשכונה הקרובה לגדר הסמוכה לעזה. הם הכינו את הקינוחים לקראת חג המשק שחל בשבת. בבוקר קמו לקול האזעקות, ונערכו לשהייה ארוכה בממ"ד. מבחוץ נשמעו קולות ירי תכופים. האינטרנט קרס, והם לא ידעו מה קורה בקיבוץ. אחר הצהרים נשמעו קולות חזקים בבית. דפנה חשבה שאלו מחבלים, וסימסה להוריה. היו אלו החיילים שבאו להצילם. ביתם הפך לנקודת ריכוז לשכנים לקראת הפינוי. הם התקבלו במשמר העמק בחום רב. באוגוסט חזרו לקיבוץ. דפנה אומרת כי רק פה יכלו להתחיל את תהליך הריפוי. הטראומה נשארת, אך בזכות אנשים טובים הם כאן. אובדן הנרצחים והדאגה לחטופים נוכחים כל הזמן. דפנה רוצה להישאר בקיבוץ ולהפריח אותו. היא מקווה שאנשים יחזרו לחיות פה מאהבה, כי אין כמו נחל עוז והאנשים בו.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
דפנה קפח מורג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם













