
העדות המלאה
עדות
דב גולומבוביץ
דב גולומבוביץ, פליט שואה מפולין, ולילי, שורדת שואה מצרפת, נפגשו בתנועת הנוער במלבורן אוסטרליה. הם הקימו בנירים בית ומשפחה. לילי ז"ל הייתה עובדת סוציאלית מהראשונות בארץ, ודב מורה להיסטוריה בתיכון האזורי "מעלה הבשור". בקיבוץ כיהנו בתפקידים ציבוריים. דב לימד עברית עד 6 באוקטובר 2023. בליל שישי אירחו את משפחתם אך אלה לא נשארו ללון. כשהחלו אזעקות צבע אדום והגיעה ההודעה על חדירה נכנס דב לממ"ד ושהה שם שמונה שעות. בזכות סידור נעילה מיוחד הממ"ד האטום לרעשים היה בטוח. הודעות הווטסאפ המחישו את התקדמות המחבלים בקיבוץ. דב חולץ על ידי הצבא. במפגש עם החברים במועדון התבהר סיפור הקרב בנירים, על קורבנותיו. כהיסטוריון, דב מדגיש את ההבדל בין השואה לבין מתקפת הטרור על העוטף. לטענתו, כיום, שלא כבעבר, כל העולם שונא את ישראל. ולמרות שאין להשוות בין השואה לשבעה באוקטובר, מדובר בהסלמת היחס השלילי לישראל. דב יחזור לנירים, כנאמר בשיר הפרטיזנים: אנחנו פה.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
דב גולומבוביץ
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דבורה קפלן שלייכר
דבורה קפלן שלייכר מספרת על המתקפה בנירים: ״פתאם היא התחילה לבכות לנו בחדר. לא רוצה שימיתו אותי״
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות