
העדות המלאה
עדות
עדנה גל-אור
עדנה גל-אור, ילידת עין השלושה, עזבה את הקיבוץ אחרי הצבא, וחזרה אליו כעבור עשרים שנה. בשבת בבוקר, היא ובתה התעוררו מההפצצות ונכנסו לממ״ד. התחילו התכתבויות בין חברים בקיבוץ, ואחרי כמה שעות היה ברור שאנשים נרצחים. עדנה הרגישה שהיא נכנסה למצב של טייס אוטומטי. הן שמעו אנשים דוברי ערבית שניסו לפתוח את דלת הבית הנעולה ולא הצליחו. במוצאי שבת לא הצליחה לישון, וביום ראשון בבוקר הן החליטו לצאת והתחילו לארוז תיקים, אבל לא הצליחו ליצור קשר עם אמא שלה ואחותה שהיו בבית האם. למרות שקיבלו הוראה שמסוכן, הן החליטו אחרי כמה שעות לצאת, לקחו את האם והאחות ונסעו דרומה. בדרך ראו מכוניות הפוכות, ירויות, ניר עוז כולה בוערת, טנקים, מכוניות של מילואימניקים עם צו 8. כשהגיעה ליטבתה, עדנה התמוטטה. לאט לאט הגיעו השמות של כל הנרצחים והחטופים והן הבינו את גודל האסון.
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
עדנה גל-אור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם













