העדות המלאה
עדות
אסתר נעים
אסתר נעים (70), ממקימי פרי גן, חיה במושב באושר לצד שלושה מילדיה ומשפחותיהם (בנה הרביעי נהרג בתאונה). בבוקר 7 באוקטובר התעוררה עם בעלה לרעשי בומים ויריות חריגים. ההוראה בווטסאפ הייתה להינעל בממ"דים אך היא ובעלה נכנסו ויצאו. בווטסאפ של נשות המושב שמעה את בתה, צליל, זועקת הצילו - המוני מחבלים צרו על ביתה ועל בתי שכניה, פרצו והעלו אותם באש. אסתר צעקה וביקשה מבעלה ללכת לשם עם אקדחו, אך הוא הבין שאם יילכו לשם ייהרגו. הצעקות והיריות נמשכו שעות. מכרה מתלמי יוסף התקשרה לבקשתה לבנה הטייס, שדיווח שמסוק בדרך לפרי גן. חברי כיתת הכוננות מהיישוב שלומית הסמוך, הגיעו, נלחמו והצילו רבים. אסתר מתאבלת על ארבעת ההרוגים שהיו תלמידים בגן שלה. רק למחרת פגשה את בתה וחתנה במצב קשה בדרך לאילת. כעבור שלושה חודשים בעלה ז"ל חש ברע ונפטר, כנראה משברון לב. מאז אסתר לא חזרה לעצמה. היא לא ישנה, וגם ילדיה ונכדיה במצב נפשי לא טוב. במשך שנים התריעה על קולות מתחת לאדמה אך לא התייחסו אליה ברצינות.
איפה התרחש האירוע:
פרי גן
שם המתועד/ת:
אסתר נעים
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רפי [רפאל] בביאן
"כרזתי לרכבים שאנחנו מוקפים במחבלים וניסע מזרחה דרך הפרדסים" - רפי רפאל בביאן על 7.10 בעוטף עזה.
ירון חמיאס
"בש נייה שנפלתי הוא שאל אותי איך אני, אמרתי לו שאני מת" ירון נחמיאס מספר על שבעה באוקטובר בכפר עזה
אהובה עצמוני
"ישבנו לנו בממ"ד וחיכינו שמישהו יבוא ויגיד לנו שאפשר לצאת" - אהובה עצמוני מספרת על 7.10 בבארי
אבי עזרא
"בדרך לזירות אתה רואה אנשים זרוקים בכביש... חלק אתה מכיר״ – אבי עזרא מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
