
העדות המלאה
עדות
אוה ארבן
אוה ארבן מאשקלון נולדה בצ'כיה למשפחה אמידה ומאושרת. כשהחל הכיבוש הנאצי נלקח מהם בהדרגה רכושם, הם גורשו לטרזין ומשם לאושוויץ. אוה מתארת את הסלקציה, את צעדת המוות ואת מות הוריה. היא שרדה בדרך לא דרך וניצלה בזכות משפחה צ'כית. במסיבה לכבוד הקמת המדינה הכירה אוה את בעלה פטר, והם היו נשואים במשך שבעים שנה. ב-7.10 שמעה את האזעקות אך אין בביתה מקלט והיא המשיכה באפיית עוגיות יום הולדת, ללא פחד. אחר הצהרים נפל טיל סמוך לביתה וחלונותיה נשברו, ואז קיבלה טלפון משגרירות צ'כיה והצעה להצטרף לטיסת חילוץ של הדיפלומטים. בלחץ בנה נעתרה ונסעה לצ'כיה, שם נרתמה למסע הסברה ומלחמה באנטישמיות. מאז שבעה באוקטובר היא מרגישה שוב יתומה. היא כואבת את המצב במדינה ודואגת לעתיד המדינה ולעתיד משפחתה הענפה. לדבריה, מה שקרה בשבעה באוקטובר גרוע מן השואה.
איפה התרחש האירוע:
אשקלון
שם המתועד/ת:
אוה ארבן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספרים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון