top of page

עדות

אייל דבורי

אייל דבורי

 |

בארי

עדות

אייל דבורי

אייל דבורי

|

בארי

העדות המלאה

עדות

אייל דבורי

אייל דבורי הוא חבר קיבוץ בארי והיה רכז שכבת י״ב בתיכון נופי הבשור. בשבת היו אייל ומשפחתו המורחבת בקפריסין, כך שליוו את האירוע מרחוק בתחושת חוסר אונים ופחד גדול. אחת מתלמידות השכבה נרצחה, ואחת ממחנכות השכבה נחטפה. אחרי יומיים חזר לארץ לבית המלון בים המלח שם היו חברי בארי. תוך כשבועיים הקים שלוחה של התיכון באיזור ים המלח וניהל אותה. היה עליו לגייס צוות כי מורי ביה"ס היו מפוזרים בכל הארץ. בנוסף התלמידים והצוות היו בטראומה קשה. הם הבינו שמטרת ביה"ס כעת היא שיקומית, ולא לימודית. בהמשך בנו איזון בין למידה לתמיכה ושיקום. תלמידי שכבת י״ב שאותה ריכז דרשו לסיים את השנה ביחד, ופתחו להם פנימיה בעין גדי, והם למדו בביה"ס שאייל ניהל.

איפה התרחש האירוע:

בארי

שם המתועד/ת:

אייל דבורי

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דוידי בן ציון

"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה

תמר מצגר

"יורם אמר, כדאי שתלכי כי הילדים מחכים, והלכתי. לא היתה ברירה"- תמר מצגר על שחרורה מהשבי

שלומית צמח

"לקחנו את הסיכון הכי גדול בחיים שלנו, ופתחנו" - שלומית צמח מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

עדי פרי

"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה

ישראלה צורי

"אנחנו מנסים לאחות את השברים ולחיות פה" – ישראלה צורי מספרת על המלחמה במפלסים

יוסק'ה מרמורשטיין

"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.

אורי הורוביץ

"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר

עמית שדה

"למה לא לקחתי אותו איתי, האם הפקרתי אותו?"- עמית שדה מספר על שבעה באוקטובר בנתיבות

סיון שמחה כהן

"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה

סיגל סגלוביץ עוז

"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן

מיכל כהן

"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי

מרסלו גרזון

"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page