העדות המלאה
עדות
מעיין ברעם
בשבת בבוקר התעוררו לקולות מלחמה. זה מיד היה שונה בעוצמה. נכנסו לממ"ד, העבירו גם את הילדים לשם ודרשו מהם להיות בדממה. בעלה- אלעד- חבר כיתת כוננות, עלה על מדים לקח את הנשק האישי ויצא. כל היום מעיין וילדיה הסתגרו בממ"ד. בשעות הלילה הגיעו ניצולי קיבוץ חולית לקיבוץ, ואז עסקה רבות בסיוע להם. זאת לצד הגעת בשורות קשות על חברים ומכרים. ביום שני מעיין והילדים התפנו מהקיבוץ בשיירת רכבים, והיו בבאר יעקב, בעוד אלעד נשאר עם כיתת הכוננות בקיבוץ גבולות. אחרי כמה זמן החליטו לנסוע לחו"ל עם הילדים ולהתנתק לזמן מה מהארץ. לאחר כחודש וחצי שבו לארץ ובהמשך גם שבו לקיבוץ, אך הזכרונות מהדהדים כל בוקר וכל יום.
איפה התרחש האירוע:
גבולות
שם המתועד/ת:
מעיין ברעם
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
