
העדות המלאה
עדות
מעיין ברעם
בשבת בבוקר התעוררו לקולות מלחמה. זה מיד היה שונה בעוצמה. נכנסו לממ"ד, העבירו גם את הילדים לשם ודרשו מהם להיות בדממה. בעלה- אלעד- חבר כיתת כוננות, עלה על מדים לקח את הנשק הא ישי ויצא. כל היום מעיין וילדיה הסתגרו בממ"ד. בשעות הלילה הגיעו ניצולי קיבוץ חולית לקיבוץ, ואז עסקה רבות בסיוע להם. זאת לצד הגעת בשורות קשות על חברים ומכרים. ביום שני מעיין והילדים התפנו מהקיבוץ בשיירת רכבים, והיו בבאר יעקב, בעוד אלעד נשאר עם כיתת הכוננות בקיבוץ גבולות. אחרי כמה זמן החליטו לנסוע לחו"ל עם הילדים ולהתנתק לזמן מה מהארץ. לאחר כחודש וחצי שבו לארץ ובהמשך גם שבו לקיבוץ, אך הזכרונות מהדהדים כל בוקר וכל יום.
איפה התרחש האירוע:
גבולות
שם המתועד/ת:
מעיין ברעם
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם













