
העדות המלאה
עדות
מאור רוט
בשבת התעוררו מאור רוט ומשפחתו, תושבי גבים, מאזעקות בלתי פוסקות שהגיעו באופן מפתיע. לפתע החלו לשמוע יריות חלשות מרחוק. רק לאחר כשעה הבינו שקורה משהו חריג. עמנואל, קצין משטרה, עדכן את אשתו שיש חדירות של מחבלים לקיבוץ. סגן הרבש"צ עדכן על פציעת הרבש"צ ועוד שני לוחמים. מאור, חבר כיתת הכוננות, רץ לנשקיה לחלק נשקים, כשהוא שומע כל הזמן כמות עצומה של שריקות כדורים. הוא עלה לגג ביתו לתצפת על האזור תוך שהוא מסתווה שם כ-8 שעות, שומע יריות בלתי פוסקות מכיוון צומת הקשתות. "הייתי משוכנע שיש שם קרב מתמשך של הצבא, אך למעשה אלה היו המחבלים", הוא מספר. לאחר כ-30 שעות הגיעו החיילים, ולמחרת בצהריים הודיע הצבא שהם חייבים להתפנות. מאור ומשפחתו עברו עם חברי הקיבוץ למזרע. מאור המשיך להגיע לקיבוץ באופן שוטף לסייע לכיתת הכוננות ולתחזוקה השוטפת. הוא מבין שכעת זה זמן השיקום עבור ילדיו והמדינה, אך הוא מאמין שיהיה טוב.
איפה התרחש האירוע:
גבים
שם המתועד/ת:
מאור רוט
ארגון:
כיתת כוננות
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקי בוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים