
העדות המלאה
עדות
מיכאל ויניצקי
בשבת בבוקר איחר מיכאל לקום למשמרת ברפת, כי ערב קודם ניגן עם חבריו בקיבוץ בארי. מיכאל, ציונה ובניהם, שלו (7) ועדן (4), שהו בממ"ד יותר מ-24 שעות. לממ"ד הייתה נעילה, כך שהם הרגישו יחסית מוגנים למרות ששמעו יריות מסביב, אחר כך בתוך הבית ולבסוף גם לעבר דלת הממ"ד - שעצרה את הכדור. בשעות הצוהריים נפל החשמל ועימו התקשורת. כך עברו שעות בחשיכה, באי ידיעה ובמחנק. הם פתחו את חלון הזכוכית כדי להכניס מעט אוויר, ורעשי היריות שנשמעו חזק יותר הבהילו את הילדים. הבן הצעיר שישן שעות, התעורר והרעיש והיה צורך לאלצו להיות בשקט. ברגע של שקט, מיכאל יצא מהממ"ד וראה את בית השכנים נשרף. מיד אחרי שחולצו, טסו לארצות הברית אך חזרו אל הקהילה, שם לפחות הבינו את מה שעברו. מיכאל לא מוכן לחזור לעבודה ברפת, וגם לא רואה את עצמו חוזר לביתם בכיסופים.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
מיכאל ויניצקי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 08.02.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת
דבורה קפלן שלייכר
דבורה קפלן שלייכר מספרת על המתקפה בנירים: ״פתאם היא התחילה לבכות לנו בחדר. לא רוצה שימיתו אותי״
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות