העדות המלאה
עדות
משה קפלן
לקיבוץ מפלסים מסורת שבערב שמחת תורה משפחות ישנות עם ילדיהן במטע הזיתים. כשהתחילו האזעקות יצא הרבש"ץ משה קפלן בכפכפי בד ובלי נשק להחזיר את הילדים לביתם. הוא לא העלה על דעתו חדירה של מחבלים, ואפילו כששמע ירייה, חשב בתחילה שזו פליטת כדור. כשהבין שנתקל, הקפיץ את כיתת הכוננות ונפרד מאשתו, פרידה קשה. משה מתאר את הקרב בין בתי הקיבוץ, אבל מציין שהקרב העיקרי התנהל ליד השער, שם יכלו המחבלים לירות בקלות לירות בבורחים ממסיבת הנובה ובכוחות המשטרה שנעו על הכביש. משה מזועזע מאכזריות המחבלים, שנתנו לאנשים לשגות לרגע באשליה שהם מצליחים לברוח, ורק אז ירו בהם. בחלקו הראשן של הריאיון משה עורך חשבון נפש על מידת המוכנות של כיתת הכוננות ובוחן את ההחלטה להפקיד את הנשקים בנשקייה.
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
משה קפלן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-08-05
צילום: מישל בראונשטיין
ראיון: זאבי הראל
עריכת וידאו: דניאל דנציגר
עריכת תוכן: אורלי אילני
אריזה: בת-חן קהלני
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
