העדות המלאה
עדות
נועם מסד
ב-7.10 נועם ומיכל מסד מכפר ורדים ישנו בבית משפחת זהבי בניר יצחק, לאחר שחגגו ערב קודם יום הולדת 90 לאמו של נועם. עם הישמע צבע אדום הם נכנסו לממ"ד והתכתבו בווטסאפ בקבוצת המשפחה ובקבוצת החברים בקיבוץ. כעבור זמן קצר שמעו קולות ירי וצעקות בערבית. הייתה תחושת חוסר אונים והשאלה שחזרה בשיחות היתה היכן הצבא? מאוחר יותר, המחבלים ניפצו את חלון הבית ופרצו פנימה, הרסו ובזזו את מה שהיה בבית. אח"כ ניסו פעמיים לפתוח את דלת הממ"ד. התחושה היתה שסופם קרב. נועם החליט שהוא לא מוכן להיחטף לעזה והוא ינסה להשתלט על המחבלים גם אם הוא ייהרג. נועם ומיכל החלו להיפרד בקבוצה המשפחתית. לקראת הערב הגיעו כוחות צבא וליוו אותם לבתי הילדים, שם שמעו על מה שאירע לחברים מהקיבוץ. רק למחרת, ביום ראשון בלילה, פונו מהקיבוץ דרך כביש 232. בדרכם ראו מראות קשים שנוספו לחוויה הקשה שחוו.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
נועם מסד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
