העדות המלאה
עדות
נגה מנו
נגה, בן זוגה רועי ו-3 בנותיהם הגיעו ב-6 באוקטובר אל חמותה בקיבוץ רעים ונשארו למפגש של המשפחה המורחבת וללינה. למחרת התעוררו לקולות הירי ולצבע אדום. הם נכנסו לממ"ד. לקח זמן עד שהבינו מהגיסה עד כמה המצב חמור - דיווחה ששניים מהנכדים שלה מתחבאים בארון, אחותם נעלמה והוריהם נהרגו. בהמשך הבינו שצריך להחזיק את ידית הממ"ד ולשמור על שקט. השעות עברו והירי לא נפסק. מדי פעם מישהו מהם התגנב לשירותים או הביא אוכל ומים ואז היתה נלחצת מאוד, אבל בתוך הממ"ד הסגור הרגישה מוגנת. יותר מ-24 שעות עברו עליהם במצב של נמנום, או של חרדה למשמע הקולות החזקים של הירי וההפגזות סביבם ולריח העשן. כשבמקביל מקבלים עוד ועוד ידיעות על המתרחש בישובים אחרים. היא הבינה שהם בתוך אירוע היסטורי. כשחזרה לביתה בצפון, היה לה צורך עצום להקשיב לניצולים ולהתנדב ולעזור בעוטף, בכל מה שאפשר.
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
נגה מנו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
