
העדות המלאה
עדות
אורלי לפידות
אורלי וישראל לפידות ושני ילדיהם בנו בית בהרחבה במפלסים. האזעקות ומטחי הטילים התגברו. אורלי נענתה לפניית צח"י להתנדב בחמ"ל הקיבוצי. בנה החייל הצטרף לכיתת הכוננות. במהלך השבת, נתן החמ"ל מענה לכל פניה ובעיה של תושבי הקיבוץ, כמו גם למשפחות רבות שחיפשו קרובים שהתקשורת איתם אבדה. לאורך היום התבהרה התמונה באשר למימדי המתקפה ותוצאותיה. חברי הקיבוץ התפנו, אך צוות צח"י וכיתת הכוננות נשארו לשמר ולתחזק את הקיבוץ עבור הקהילה. היה צורך לדאוג לחקלאות, לארגן את פעילות המתנדבים, לדאוג לחיילים, ולהמשיך לתת מענה לחברי הקיבוץ הרחוקים מביתם. הם היו הקהילה המצומצמת שהחזיקה את הקיבוץ. מפלסים נמצא בתהליך שיקום של הקהילה. אורלי מבינה את התלבטות המשפחות באשר לחזרתן, אך היא ובעלה עדיין נשארים בקיבוץ.
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
אורלי לפידות
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













