
העדות המלאה
עדות
אורנה נעים, אשר נעים
אורנה ואשר היו במטוס, בחזרה מקפריסין, בשבת בבוקר, כשקבלו התראות צבע אדום. כשנחתו ופתחו טלפונים הבינו שיש בלגן בארז. בלית ברירה, נסעו לאחותו של אשר בראשון לציון. אמיר, בנם לא ענה להודעות. בצהרים התקשר דקל, בנם, והודיע להם שאמיר נהרג. שמוליק, חברו של אשר אסף אותם בחלץ והם נסעו לארז. כשהגיעו, סביב 14:30, הלך אשר לחמ"ל ודאג לפינוי גופתו של אמיר ואורנה הלכה לשחר, אשתו של אמיר. הם אספו את כל המשפחה מארז ומנתיב העשרה ונסעו לראשון לציון. אמיר נקבר שם, זמנית, ואחרי שנה הועבר לקבורה בארז. אשר ואורנה חזרו לקיבוץ, אך מרגישים מופקרים על ידי הממשלה. הם מתכננים מצפה לזכרו של אמיר, מפרסמים את הבירה שלו, מספרים עליו לבנו, שנולד אחרי מותו ומנסים להיות ראויים לו.
איפה התרחש האירוע:
ארז
שם המתועד/ת:
אורנה נעים, אשר נעים
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם













