העדות המלאה
עדות
ריקי גרינטק
בשבת ב-6:30 בבוקר שמעה ריקי צרחות אימים של ילדים ולא הבינה למה צורחים ככה כל כך מוקדם. לפתע ראתה חמישה חבר'ה עם בנדנות ונשק נכנסים לבית מולה. היא שמעה אחד מהם מורה בערבית להכנס לביתה ואז הבינה שהם מחבלים. היא מיהרה עם בעלה, חולה האלצהיימר, לממ"ד. לאחר שעתיים וחצי המחבלים יצאו מביתה. היא התבקשה לבדוק מה קורה עם השכן עומר צדיקביץ' ולא מצאה אותו. היא יצאה ונכנסה לממ"ד במשך היום.
ב-14:30 ביום ראשון, חיילים הוציאו אותם, ובדרך ראתה גופות של שכניה. רק אז הבינה את גודל האסון שקרה להם. הם נלקחו בתחילה לאלונית, שם פגשה עוד חברים שניצלו. לאחר מכן פונו לשפיים וזכו לקבלת פנים מרגשת. מאוד רוצה לחזור לכפר עזה כשישוקם.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
ריקי גרינטק
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-03-29
צילום: דייב גלעד
ראיון: לורן פאר
עריכת וידאו: ענבל שפרינצק
עריכת תוכן: נריה שחור
אריזה: נהר כהן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
