העדות המלאה
עדות
רינת סהר
בשבת בבוקר, רינת סהר ובנה גל, בן ה-29, התעוררו לצבע אדום. בהתחלה לא התרגשו אך ההתרעות המשיכו ונשמעו רעשים עזים. כשרינת יצאה לשירותים היא שמעה ירי מנשק קל ויצרה קשר עם רבש"ץ הישוב, אליה נתן לילינטל, והודיעה לו. אליה עדכן אותה שיש מחבלים בקיבוץ. רינת ובנה כיבו את הטלוויזיה והמזגן, השתיקו את הניידים והסתגרו בממ"ד. כעבור כמה זמן נשמעו דפיקות חזקות ופראיות בדלת, וגל נעמד ואחז בידית הדלת בכוח. רינת התקשרה לאליה הרבש״ץ וביקשה ממנו עזרה. הוא הודיע לה ש"הוריד" שני מחבלים בכניסה לביתה. לא היו בממ"ד לא אוכל ולא מים, ובמשך שעות רבות רינת ובנה העסיקו את עצמם בהתכתבות עם מקורבים בניידים שלהם, ורינת גם בתפילות. אחה"צ הגיעו חיילים ולמחרת התפנו לאילת. השהיה כקהילה היתה חשובה וטובה, אך מה שקרה ב7.10 עדיין משפיע על רינת עמוקות.
איפה התרחש האירוע:
סופה
שם המתועד/ת:
רינת סהר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
