
העדות המלאה
עדות
רות הרן
רות הרן, ניצולת שואה שחיה רוב חייה בנגב, הייתה בבוקר שבת בדירתה בבארי. ערב קודם התכנסה המשפחה המורחבת בבית בנה אבשלום הרן, הנמצא בסמוך. היא שמעה יריות וצעקות ותהתה מדוע אבשלום אינו שואל לשלומה. איש לא ענה לטלפון. רות לא נכנסה לממ"ד; היא הסתובבה בין בתי השכנים, מצאה אותם ריקים וחשה כאילו הקיבוץ נעלם. על אף שראתה "נוחבות" רצים הלוך ושוב היא לא חשה חרדה. בצוהריים פונתה לנתיבות, שם התקבלו מפוני בארי בחום. זמן מה אחר כך התברר כי שבעה מבני משפחתה נחטפו. הנשים והילדים שוחררו בהמשך, אך בעלה של נכדתה, טל שוהם, עדיין בעזה. כעבור יומיים קשים נמצאה גופתו המחוללת של בנה האהוב, אבשלום.
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
רות הרן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
אוה ארבן
"אחרי כל מה שעברתי, אף חמאסניק לא יכניס אותי למקלט" – אוה ארבן חוזרת לקורותיה בשואה בעקבות 7.10.
מינה-מרים יהושע
"אני כבר הייתי מפונה כילדה [...] זה היה פינוי קטסטרופלי" - מינה-מרים יהושע על 7 באוקטובר בניר יצחק.
גליה הלר קרמר
"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10
יהודית צמיר
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
ראובן רוזנבלט
"כתוצאה של השואה, אני תמיד דואג שתהיה רזרבה בבית"- ראובן רוזנבלט מספר על השבעה באוקטובר בכפר מימון
חיים הרצל, דבורה הרצל
"מי שמשווה פשוט לא מבין. השואה זה דבר אחר, פלנטה אחרת. לנו יש צבא חזק"-חיים ודבורה הרצל על 7.10 בסעד
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על שבעה באוקטובר בניר עוז
אראלה גניסלב
"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים