
העדות המלאה
עדות
שגית חג'בי
שגית חג'בי התעוררה לקול האזעקות בשבת בבוקר ונכנסה עם ארבע4 בנותיה לממ"ד, שלא היתה בו קליטה. ב08:12 התעוררה שוב לקולות של יריות, התפוצצות רימונים, RPG וצעקות בערבית שנמשכו זמן רב. כשהעזה לצאת לרגע מהממ"ד קיבלה את ההודעות והבינה מה מתחולל בעיר. האחים שלה שגרים קרוב היו בטוחים שנהרגה כי לא ענתה לטלפונים והודעות. כשהציצה החוצה ראתה חמישה מחבלים במדים וסרט ירוק על המצח. את כניסתם לבית עיכב, כנראה, רק המצור על בית הכנסת הסמוך לביתה, בו שהו מתפללים שניסו להחזיר אש. היא איבדה תקווה והרגישה שהסוף קרב. ב10:05 שמעה שכוח צה"ל נמצא בחוץ, אך הירי לא פסק. ב16.00 החליטה לברוח, ארגנה את הבנות ליציאה למכונית בזריזות ובשקט. הן יצאו בפיג'מות ושגית נהגה במהירות אל מחוץ לעיר, כשבדרך ראתה מראות קשים. היא נסעה לקרוביה בצפת. ומשם לאילת. מאז לא חזרה לשדרות. חודשים אחרי הרגישה אבודה, בלי לדעת מה יביא מחר, וסבלה מסיוטים
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
שגית חג'בי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך: 04.12.2023
ראיון: טליה אבישי
צילום: כפיר סמיילי אמיר
עריכת וידאו: טליה אבישי
עריכת תוכן: ענת ליבנה
אריזה: ענר טאוסיג

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













