העדות המלאה
עדות
שיר נאה
בשבת בבוקר נשמע בשדרות פיצוץ אדיר של הגדר ואזעקות צבע אדום. שיר ובעלה ניתאי יצאו למרפסת להבין מה קרה. מתחת לביתם הבחינו באוטובוס שעצר ונוסעיו נואשים מאחר ולא הצליחו להכנס למיגונית הסגורה. שיר רצתה לרדת אליהם וניתאי לא איפשר לה. הם ראו טנדרים עם מחבלי חמאס נכנסים לשכונה ויורים לכל עבר. ניתאי עמד ליד החלון עם נשקו ושיר ראתה את גופות הנרצחים מוטלים ברחוב - מראה הגופות עדיין ממשיך ללוות את שיר. שיר היא עובדת סוציאלית שעבדה במרכז קליטת עולים באיבים. מנהל המרכז ביקש מהעובדים להגיע ושיר הסבירה לו שזה לא אפשרי. ניתאי יצא למילואים ולא חזר תקופה ארוכה, שיר עברה לבית אמה בפתח תקווה, משם נסעה לעבוד בנתניה ובחוף הכרמל, לשם פונו העולים החדשים. שיר עובדת היום במועצה האזורית שער הנגב, אבל לא מצליחה להשתחרר מהטראומה של 7.10 מתחת לביתה.
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
שיר נאה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
