העדות המלאה
עדות
טל פאר, יהושוע (שוקי) דנינו
טל, עובדת סוציאלית בחודש השישי להריונה, ושוקי, פיזיותרפיסט, היו יחד עם ילדיהם אלמוג (4) ואריאל (שנתיים וארבעה חודשים) בממ"ד. לאחר רצף "צבע אדום" הם שמעו יריות והבינו כי מדובר בחדירת מחבלים. בתחילה הרגישו יחסית בטוחים עם ממ"ד מצויד שננעל מבפנים, אך האימה החלה כאשר אלמוג קפץ ליד חלון הממ"ד, ומישהו דפק עליו מבחוץ. בשעה 13:30 נותקו החשמל והתקשורת, והם נותרו מבודדים לשעות של סיוט מתמשך של מחנק, חום וסרחון. הילדים החלו להשתולל ולהרעיש, מה שסיכן את כולם, והעמיד את ההורים במבחן נורא. כשהגיעו בערב הכוחות וקראו להם לפתוח, חששו להגיב ודווחו בטעות כחטופים. רק התעקשות שכן, הביאה לחילוצם. בבלגן שנוצר הכלבה צ'ילה נעלמה, ושוקי סירב להירגע. בתחילה פונו לביתו של סגן הרבש"צ שבו רוכזו משפחות רבות, כשהצבא שומר עליהם מסביב, ואחר לים המלח.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
טל פאר, יהושוע (שוקי) דנינו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 17.06.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון
מדיה נוספת
הגר עין גדי
"היה מרגש לשמוע את החיילים אומרים - עכשיו אנו פה לשמור עליכם"- הגר עין גדי מספרת על 7.10 בניר יצחק
חנה אשל רובינשטיין
"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר
אנדריי פבלובסקי, ויקי פבלובסקי
"יורים עלינו, תגידו שמישהו בדרך!" ויקי ואנדריי פבלובסקי מספרים על שבעה באוקטובר בכיסופים
שקד ירושלמי, כרמל שפירא להב
"הרגע ריססו אותנו מחבלים" – כרמל שפירא-להב ושקד ירושלמי מספרים כיצד ניצלו מהמתקפה בנובה
חופית איטח-צלקישוילי
זה הסוף של החיים, נגמרו החיים - חופית איטח-צלקישוילי מנחל עוז מתארת את התקפת המחבלים על ביתם
מירי תהילה פרידמן
"אף אחד לא יבין את חוסר האונים שהרגשנו באותה שבת" - מירי פרידמן מספרת על שבעה באוקטובר באשקלון
