
העדות המלאה
עדות
טל פאר, יהושוע (שוקי) דנינו
טל, עובדת סוציאלית בחודש השישי להריונה, ושוקי, פיזיותרפיסט, היו יחד עם ילדיהם אלמוג (4) ואריאל (שנתיים וארבעה חודשים) בממ"ד. לאחר רצף "צבע אדום" הם שמעו יריות והבינו כי מדובר בחדירת מחבלים. בתחילה הרגישו יחסית בטוחים עם ממ"ד מצויד שננעל מבפנים, אך האימה החלה כאשר אלמוג קפץ ליד חלון הממ"ד, ומישהו דפק עליו מבחוץ. בשעה 13:30 נותקו החשמל והתקשורת, והם נותרו מבודדים לשעות של סיוט מתמשך של מחנק, חום וסרחון. הילדים החלו להשתולל ולהרעיש, מה שסיכן את כולם, והעמיד את ההורים במבחן נורא. כשהגיעו בערב הכוחות וקראו להם לפתוח, חששו להגיב ודווחו בטעות כחטופים. רק התעקשות שכן, הביאה לחילוצם. בבלגן שנוצר הכלבה צ'ילה נעלמה, ושוקי סירב להירגע. בתחילה פונו לביתו של סגן הרבש"צ שבו רוכזו משפחות רבות, כשהצבא שומר עליהם מסביב, ואחר לים המלח.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
טל פאר, יהושוע (שוקי) דנינו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 17.06.2024
צילום: רון כצ נלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת
אוה ארבן
"אחרי כל מה שעברתי, אף חמאסניק לא יכניס אותי למקלט" – אוה ארבן חוזרת לקורותיה בשואה בעקבות 7.10.
מינה-מרים יהושע
"אני כבר הייתי מפונה כילדה [...] זה היה פינוי קטסטרופלי" - מינה-מרים יהושע על 7 באוקטובר בניר יצחק.
גליה הלר קרמר
"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10
יהודית צמיר
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
ראובן רוזנבלט
"כתוצאה של השואה, אני תמיד דואג שתהיה רזרבה בבית"- ראובן רוזנבלט מספר על השבעה באוקטובר בכפר מימון
חיים הרצל, דבורה הרצל
"מי שמשווה פשוט לא מבין. השואה זה דבר אחר, פלנטה אחרת. לנו יש צבא חזק"-חיים ודבורה הרצל על 7.10 בסעד
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על שבעה באוקטובר בניר עוז
אראלה גניסלב
"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים