
העדות המלאה
עדות
תמר גיסין קדוש
תמר, עו"ס קלינית המתמחה בטראומה, אלעד בעלה ושלושת ילדיהם, תאומים בני ארבע ותינוקת בת שנה וחצי, יצאו לטיול קמפינג משפחתי בחוות נעמ"א שליד קיבוץ רעים. ב-6:29 נשמעו טילים ופיצוצים והחמישה יצאו מהאוהל בחיפוש מחסה. כשלוש שעות שהו לבדם במבנה נטוש ולא ממוגן שמצאו בחווה, לאחר מכן עברו בריצה למטבחון ומשם למיגונית, שם הצטרפו לאנשים נוספים. עד שעות אחה"צ שהו שם לקול ירי טילים ואזעקות בלתי פוסקות. תוך כדי חלף ליד החווה רכב עם מחבלים, נשמעו צרורות ירי, עוד לא הובן מה אבל היה ברור שמשהו נורא מתרחש. כל אותה העת הקפידה תמר להגן על ילדיה גם מבחינה נפשית, ניסתה להפוך הכל לחוויה ולמשחק. אחר הצהריים החליטו להתפנות ויצאו עם כמה משפחות נוספות ברכבים פרטיים בדרך רצופת סכנות. בערב הגיעו לביתם בתל אביב, למטחי טילים נוספים. מאז היא משתדלת לחזור לחיי שגרה נורמטיביים על מנת להתגבר על שעבר עליה. עבודה, יצירת מוזיקה ושירה עוזרים לה, בין השאר, להתמודד עם הכאב והסימפטומים הפוסט טראומטיים מהם היא סובלת.
איפה התרחש האירוע:
כביש 232
שם המתועד/ת:
תמר גיסין קדוש
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













