העדות המלאה
עדות
רבקה (ריקי) אקאי טייטלבאום
רבקה אקאי טייטלבאום, בעלה ובנה התעוררו בבוקר שבת לקולות הפצמ"רים. לכך הם היו רגילים, אך איש לא הכין אותם לחדירת מחבלים. גם כאשר ראו מחוץ לביתם גופות מחבלים הרוגים, עדיין התקשו להבין את גודל האירוע. רבקה מתארת נסים שמנעו אסון גדול יותר – הדלת שנותרה פתוחה, המחבל בביתם שלא ניסה לפתוח את דלת הממ"ד, ההתקפה שאירעה בבוקר לפני התכנסות המתפללים בבית הכנסת, והמסוק שפגע במחבלים שהסתתרו בחווה הסולארית. כל אלו תרמו להשרדותם. כשפונו, ביחד עם בתם, שישנה בחדרי החיילים בקיבוץ, לכיוון אילת, ראו טורי מכוניות של מילואמניקים שהגיעו להגנת העוטף וזה חימם את ליבם. רבקה עדין מוטרדת משאלות ״אם״ - מה אם היה קורה הרע מכל?
איפה התרחש האירוע:
כרם שלום
שם המתועד/ת:
רבקה (ריקי) אקאי טייטלבאום
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: הילה ולדמן
ראיון: שירה רוטלוי
עריכת וידאו: ענבל שפרינצק
עריכת תוכן: נעה בר חושן
עריכת סאונד: אופיר לוקיי
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
