
העדות המלאה
עדות
אוריאל לבאן
אוריאל עלה לארץ מארגנטינה עם הוריו בגיל עשר, והוא ואשתו איימי בחרו להישאר בקיבוץ בגלל החברה וחיי הקהילה. גם הוריו חיים בקיבוץ, ועד שבעה באוקטובר הם חשו שיש להם כלים להתמודד עם המציאות הביטחונית ושהממ"ד יגן עליהם. כשהחלו המחבלים לשרוף את הבית, הם ניהלו שיחה עם מוקד כבאות שהנחה אותם איך להגן על קאי התינוק, שנולד שבוע קודם לכן, מפני העשן ועודד אותם להחזיק מעמד. בזמן האירוע החשיבה שלהם הייתה משימתית, ואוריאל היה בקשר רק עם מי שחשב שהוא יכול לעזור במשהו. הוא מעריך כי מה שהציל אותם הייתה נפילתו בקרב של אל"מ אסף חממי, שכן המפקדים של המחבלים העדיפו לחטוף את גופתו לעזה על פני המשך הלחימה. אוריאל רוצה מאוד לחזור לקיבוץ אבל מייחל לביטחון אמיתי ולא להכלה ולעוד "סבבים".
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אוריאל לבאן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
Date: 04.01.2024
ראיון: שירי צור
צילום: סלעית בשן
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: אורלי אילני

מדיה נוספת
רפי [רפאל] בביאן
"כרזתי לרכבים שאנחנו מוקפים במחבלים וניסע מזרחה דרך הפרדסים" - רפי רפאל בביאן על 7.10 בעוטף עזה.
ירון חמיאס
"בש נייה שנפלתי הוא שאל אותי איך אני, אמרתי לו שאני מת" ירון נחמיאס מספר על שבעה באוקטובר בכפר עזה
אהובה עצמוני
"ישבנו לנו בממ"ד וחיכינו שמישהו יבוא ויגיד לנו שאפשר לצאת" - אהובה עצמוני מספרת על 7.10 בבארי
אבי עזרא
"בדרך לזירות אתה רואה אנשים זרוקים בכביש... חלק אתה מכיר״ – אבי עזרא מספר על שבעה באוקטובר בשדרות













