העדות המלאה
עדות
יפעת זהר
יפעת זהר, אחות מקיבוץ ארז, מתארת בעדותה את הסיוט שחלמה ב-6.10 על איתי בנה הצעיר שהיה בכפר עזה עם חבריו, שחלקם נחטפו וחלקם נרצחו ב-7.10. היא היתה בטוחה שאיבדה אותו. בשבת בבוקר התעוררה יפעת למציאות קשה. היא התבקשה לתמוך בשחר, אשתו של אמיר מכיתת הכוננות, שיצא להגן על הקיבוץ, כשמחבלים היו על הגדר. כלתה נסעה לבסיס בו שירתה, בנה נשאר עם הנכד בן החצי שנה. בהמשך שמעה על חבריה שנרצחו בכפר עזה. למחרת לפנות בוקר, התפנו מהקיבוץ לכיוון אשקלון שם גרה המחותנת שלה. יפעת, בפיג'מה ועם כפכפים, עם הנכד ארז בידיה, הרגישה כמו פליטה בשואה. הם אספו את המחותנת שלה והמשיכו למצפה רמון, לשם פונה הקיבוץ. בנה גויס למילואים, אשתו היתה בבסיס בו היא מוצבת. ויפעת ובעלה טיפלו בתינוק. בהמשך, בתוקף תפקידה בשער הנגב, חילקה את זמנה בין תל אביב ומצפה רמון עד לחזרתם לקיבוץ.
איפה התרחש האירוע:
ארז
שם המתועד/ת:
יפעת זהר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רפי [רפאל] בביאן
"כרזתי לרכבים שאנחנו מוקפים במחבלים וניסע מזרחה דרך הפרדסים" - רפי רפאל בביאן על 7.10 בעוטף עזה.
ירון חמיאס
"בש נייה שנפלתי הוא שאל אותי איך אני, אמרתי לו שאני מת" ירון נחמיאס מספר על שבעה באוקטובר בכפר עזה
אהובה עצמוני
"ישבנו לנו בממ"ד וחיכינו שמישהו יבוא ויגיד לנו שאפשר לצאת" - אהובה עצמוני מספרת על 7.10 בבארי
אבי עזרא
"בדרך לזירות אתה רואה אנשים זרוקים בכביש... חלק אתה מכיר״ – אבי עזרא מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
