העדות המלאה
עדות
יפעת זהר
יפעת זהר, אחות מקיבוץ ארז, מתארת בעדותה את הסיוט שחלמה ב-6.10 על איתי בנה הצעיר שהיה בכפר עזה עם חבריו, שחלקם נחטפו וחלקם נרצחו ב-7.10. היא היתה בטוחה שאיבדה אותו. בשבת בבוקר התעוררה יפעת למציאות קשה. היא התבקשה לתמוך בשחר, אשתו של אמיר מכיתת הכוננות, שיצא להגן על הקיבוץ, כשמחבלים היו על הגדר. כלתה נסעה לבסיס בו שירתה, בנה נשאר עם הנכד בן החצי שנה. בהמשך שמעה על חבריה שנרצחו בכפר עזה. למחרת לפנות בוקר, התפנו מהקיבוץ לכיוון אשקלון שם גרה המחותנת שלה. יפעת, בפיג'מה ועם כפכפים, עם הנכד ארז בידיה, הרגישה כמו פליטה בשואה. הם אספו את המחותנת שלה והמשיכו למצפה רמון, לשם פונה הקיבוץ. בנה גויס למילואים, אשתו היתה בבסיס בו היא מוצבת. ויפעת ובעלה טיפלו בתינוק. בהמשך, בתוקף תפקידה בשער הנגב, חילקה את זמנה בין תל אביב ומצפה רמון עד לחזרתם לקיבוץ.
איפה התרחש האירוע:
ארז
שם המתועד/ת:
יפעת זהר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
