העדות המלאה
עדות
יצחק שלומי
יצחק שלומי, אשתו אפרת ושבעת ילדיהם, מתגוררים בסעד. יצחק, דור שלישי בישוב, מנהל חטיבת דע"ת במקום, וחבר כיתת הכוננות. בשבת, עם תחילת המתקפה יצא להגן על הקיבוץ, תוך סיוע לשורדי נובה שהגיעו למקום. בהמשך הצטרף לקהילה שפונתה לים המלח, והתמקד בביסוס תהליכי חינוך ולמידה לתלמידים המפונים והפזורים בארץ. המערך שהוקם דאג לשמירת קשר רציף עם התלמידים והמורים. בית הספר הפך להיות מקור הכוח והחוסן של הקהילה. בבסיס ההחלטות החינוכיות עמדו חיזוק החוסן של התלמידים, ומתן משמעות לסיפור חייהם. בית הספר חזר לקיבוץ, תוך הצבת מטרות עדכניות ורלבנטיות לתלמידים ולמורים. דרך כתיבת הסיפור האישי, ניתנה האפשרות לזיהוי חוזקות וכוחות אישיים, לצד המשמעות בשותפות בסיפור הציוני ובתקומת הישוב, העוטף והחברה כולה. יצחק מאמין בחוסן האנושי. אנשים יחזרו לישובים, כשיחזור האמון במערכות. המפגש המחזק עם העם בישראל, בשעות הקשות, הוא מפגש שמחזק את האמונה ומעורר תקווה.
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
יצחק שלומי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
שני רודיטי
"הם עוברים בית בית. תחזיקו את הדלתות" – שני מתארת את הרגע שבו נודע לה על חדירת המחבלים לניר יצחק
שושנה כרמין
"מה שקרה פה ב-7 באוקטובר היה בשבילי אכזבה מאוד גדולה מהמדינה" - שושנה כרמין על השבת השחורה במגן.
מנשה ירושלמי, דבי ירושלמי
"קראו למסיבה הזאת מסיבת טבע. זה מסיבת טבח" – מנשה ודבי ירושלמי על הצלת ילדיהם וחבריהם ממסיבת הנובה
סוזנה סלע
"זה לא יאמן שזה קרה לנו. זה שבר מאד מאד גדול" - סוזנה סלע מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק ואחריו
סיגל יעקובי
"הם ירו לכיוון ידית הממ"ד והבן שלי צועק: 'הם ירו בי!'"- סיגל יעקובי מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
מדלן בינג מזוז
"כבר ראו באחת הקבוצות תמונה של הבקאי שנחת במגרש הכדורגל"- מדלן בינג מזוז על 7 באוקטובר בכפר עזה
דניאל לנטרנרי
"המוח לא מאפשר לך להאמין שיש לך מחבלים בבית" - דניאל לנטנרי מספר על שבעה באוקטובר בניר יצחק
