
העדות המלאה
עדות
יוכבד [יוכי] אלון
בשבת בבוקר נכנסו יוכי ובעלה, בתה ובעלה והילדים שלהם לממ"ד. בשעה 7:00 בבוקר גילו מהווטסאפ שיש מחבלים בקיבוץ. יוכי נכנסה למטבח והביאה אוכל בשפע ומים, וביקשה מכולם שילכו לשירותים. לאחר מכן הסתגרו בממ"ד במשך שעות. יוכי ביקשה מבעלה שלא יספר לה מה קורה בקיבוץ, וממשפחתה הרחבה ביקשה שלא יתקשרו כדי לשמור על הסוללה. היא היתה עסוקה בנכדים וברווחתם, והגנה עליהם שלא ירגישו בפחד. למחרת בצהרים פינו אותם לנתיבות ובהמשך לים המלח. בחילוץ היה לה קשה כשראתה את הבתים ההרוסים והשרופים, אך רווח לה שהמשפחה שלהם נשארה שלמה, כולם שרדו. יוכי אסירת תודה למלון בים המלח שנתנו להם הכל ויחס חם, ולקיבוץ חצרים שקיבלו אותם בצורה מדהימה. היא ממשיכה להיות פעילה בוועדת חברה של בארי ומתכוונת לחזור לשם.
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
יוכבד [יוכי] אלון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













