העדות המלאה
עדות
ניצן סינואני
ניצן סינואני וחברה הגיעו לפסטיבל נובה זמן קצר לפני שהמחבלים תקפו. בשעה הראשונה ניצן הייתה רגועה, למרות הירי הבלתי פוסק. ב-7:30 החלו השתיים לברוח, ניסו להסתתר, חזרו למכונית והחלו לנסוע בנתיב שונה מהפקק שביציאה. ניצן צילמה בלי הפסקה. כשלא יכלו להמשיך - מסביבן יריות וצרחות - עצרו וניסו להסתתר בפרדס. בדרך נתקלו באופק, שנמלט מהמסיבה, והתחננו שיאסוף אותן לרכבו העמוס. וכך, כשעשרה זרים במכונית, כולל שניים בבגאז', נסעו ב-160 קמ"ש, בשטח פתוח של נפילות, יירוטים ויריות, כשאבא של אופק מנווט אותו מרחוק. כשהגיעו למרכז, ניצן חוותה התקף חרדה ראשון בחייה. מאז היא מתמודדת עם הלוויות חברים שנרצחו ועם אימה מתמשכת.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
ניצן סינואני
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: צ'רלס יעקב
ראיון: חמוטל בן סיני
עריכת וידאו: ברק לומן
עריכת תוכן: דבורית שרגל
מדיה נוספת
גאיה חזן
"ואין מי שיבוא לעזור, אנחנו מבינים שאנחנו על החיים שלנו" - גאיה חזן מספרת על 7 באוקטובר בנחל עוז
חן איציק
"התארגן צוות שרותם טרקטור לעגלה והולך לאסוף גופות בקיבוץ" חן איציק מספר על פלישת המחבלים לניר עוז
אלעד גילאור
״כבשו אותנו. שמענו את הבומים, שומעים את היריות. אתה מבין שיש פה מלחמה״-אלעד גילאור על 7.10 בכיסופים
קרן אשר
״בצבא אמרו לו: יש מחבלים. אתם לבד. צאו החוצה להילחם״ - קרן אשר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ כיסופים
חן אפללו
"השכנים שירדו מהגג מיששו אותנו: אתם חיים? היינו בטוחים שרצחו את כולכם!" – חן אפללו על 7.10 באופקים
