מאגר עדויות

"דבר אחד ברור לי: שאותי לא יחטפו. אותי יהרגו. אני לא אתן שהם יחטפו אותי״ - תמי הלוי על 7.10 בנחל עוז

"אם אנחנו לא רצים אנחנו מתים" - נטע פורטל וסנטיאגו פרס מספרים על 7 באוקטובר בכפר עזה

"המצב על הפנים. המון מחבלים בקיבוץ" - ברי מאירוביץ מספר על ה-7 באוקטובר בנחל עוז.

״החיילים אמרו שעכשיו יהיה בסדר, ואז התחיל קרב יריות בינם לבין חוליית מחבלים״

"פתאום אני מבינה שזה מכל הכיוונים" - לי דה קלו מספרת על פלישת המחבלים לנחל עוז

"הבנו שזה לא צבע אדום עם כמה רקטות ונגמר" – ניצה שלהב על שבעה באוקטובר בנחל עוז

"יש מצב שאנחנו מתים היום?" נעמי פטל אדלר מנחל עוז מתארת את השהייה הארוכה בממ"ד בעת מתקפת המחבלים

"זו הדרך היחידה שלנו לשרוד" – נדב צברי מתאר את אירועי השבעה באוקטובר בנחל עוז.

"הפקירו אותנו כמו בחווה הסינית" - אלעד פוטרמן מספר על הקרב ב-7.10 בנחל עוז

"איפה הצבא? את שומעת את הצעקות והבכי של האנשים" דב דוגל אליעז מספר על 7 באוקטובר בנחל עוז

"אני אמרתי לעצמי, כל מה שאת שומעת זה צה״ל" – נעמה כוכב על 24 השעות בממ"ד במתקפת המחבלים על נחל עוז.

"חמאס בקיבוץ" – עדי גן אל צ'רי מנחל עוז, מתארת את פלישת המחבלים לקיבוץ ולביתה.

"תעוף לממ"ד, יש לנו ערבים בחצר", איתן טוביה נזכר בשבעה באוקטובר בנחל עוז

"אם יזרקו רימון, אני צריך לקפוץ עליו" – טום אורן דננברג מספר על 24 השעות של מתקפת המחבלים על נחל עוז

"מבחינתי הייתי בעבודה מהרגע הראשון, גם הורי, גם חברי."- קרין צורף, על שבעה באוקטובר במגן

אני אומר לו: ”תקשיב, לא מחכים לאף אחד. אנחנו הולכים להסתער על הבית הזה“ –בובו על 7 באוקטובר ברעים

באותו זמן, עדיין לא מבינים מה גודל האירוע"- רון יונגרמן מספר על השבעה באוקטובר בארז

"זה מה שחסר ביומיום. אלה שאינם" – רמי שני, בן ניר יצחק וכתב גל"צ בדרום, על אירועי הדמים ב-7.10

״עוד 15 שנים ישכחו אז מה אני רוצה שבגיל 80 יחטפו אותי לעזה?״ רעות רוט-קסנטיני, מספרת על 7.10 במגן

"שירה, אנחנו הבאים בתור" - שגית חג'בי משדרות איבדה תקווה ב 7 באוקטובר

"בשבת בבוקר למשמע האזעקה רצו שני ובעלה וארבעת ילדיהם למיגונית ברחוב. בבית לא היה ממ"ד. כששמעו גם יריות הסתגרו בחדר בביתם וניסו לשמור על שקט מוחלט. הילדים הקטנים ובתוכם תינוק וילדה על הרצף האוטיסטי העסיקו את עצמם ושמרו על שקט מוחלט. השכנים דיווחו על מחבלים עם RPG שצלצלו אצלם בפעמון, בבית ממול נחטפו רחל ובעלה כבני ערובה. המחבלים נוטרלו רק מאוחר בלילה. בחוץ נשמעו פעמים רבות התפוצצויות,

״חשבתי שאני בכלל לא נמצאת בישראל״ - שראלה שמרון מספרת על ה-7 באוקטובר בנחל עוז

"רוח הלחימה של כיתת הכוננות והעזרה מאור הנר הצילו אותנו" - אור חבה מספר על שבעה באוקטובר בקיבוץ ארז

’’המחבלים הסתובבו כמו טרף וחיכו שהבנות יצאו’’ –רמי דוידיאן על 7 באוקטובר במושב פטיש

"דחפתי באוטו של 14 מקומות שלושים איש" - יוסף אזיאדנה מספר על שבעה באוקטובר באזור רעים

״אמרתי לעצמי, פרנסין, את בת 85, זה יילך מהר״ – פרנסין ברשטיין מספרת על 7.10 בנירים.

"אני ניצולת טבח נחל עוז" – אורנה כוכב מתארת את מתקפת המחבלים על נחל עוז

"מתשע ורבע אין תגובה" – אלדד אדר על המרדף להצלת בתו גילי, שחגגה בפסטיבל נובה

”אנחנו בתוך הממ“ד וכל הבית בוער“ –אלה טלקר מספרת על ה-7 באוקטובר ברעים

״אתה מפחד ליצור קשר עם אנשים כי אתה מפחד שלא יענו לך״ – אליס פריידל על ה-7 באוקטובר ברעים

"ילדים שיגדלו בלי אמא, לא יכול לתפוס את זה" - אמנון בן-דוד מספר על ה-7.10 בכפר עזה

”ראינו זוועות, ראינו גופות, פצועים, פצועים קשה. מישהו שם מת לנו בידיים“ –אנה ערוסי על ה-7.10 בעוטף

"ואז היא אומרת לי, 'שרלי, יש מחבלים בבית!'" – אריאלה אלבז ושרלי אלגריסי מספרים על 7 באוקטובר באופקים

״אני רואה טנדר לבן בכביש הפנימי של הקיבוץ נוסע בטירוף ורואים שהם באטרף״ - בני אביטל על 7.10 בניר עוז

״אני צריך לצאת לשם, לעזור במקום שמבחינתי הולך להיות פה טבח״ - בני משולם על 7 באוקטובר בפרי גן.

”אמרתי למחבל שהם כבר לקחו לי ילד אחד ושאני לא באה איתם“ – בת שבע יהלומי על ה-7 באוקטובר בניר עוז

"אני רוצה את אבא בחזרה" - בתיה מנצור מספרת על אביה שנחטף בשבעה באוקטובר מכיסופים

”אומר לעצמי, תהיה חזק. זה כנראה הסוף שלהם אבל יש פה עוד את מי להציל“ – דור לוי על 7.10 בעין השלושה

"אני עם פיג'מה בלי כפכפים עם הכלב ביד אחת האקדח שלי ביד השנייה רצה ככה" - דניאל אלפסי על 7.10 בארז

"אחי החזיק את דלת הממ"ד, אני עמדתי לידו עם סכין מטבח" – הדס אילון כרמי על ה-7.10 בכפר עזה

"אם אתה יוצא החוצה זה מוות בטוח" ורד אוקנין על השעות הארוכות בממ״ד במהלך מתקפת המחבלים על נחל עוז

"זה הרגיש בבור ירי בשואה. גופות על גופות" - זיו עבוד מספרת על שבעה באוקטובר בפסטיבל נובה

”את פליטה במדינה שלך. מישהו היה חושב על זה?“ – זיוה לשצינסקי מספרת על השבעה באוקטובר בנחל עוז

"אני אומר לליטל: ירו לו בראש!" – חגי צ'רניס מספר על ה-7 באוקטובר בגבים

"לא יכול להיות שאנשים ככה בחדרים, עם ילדים" - חיה פרייבך מנחל עוז מתארת את השעות הארוכות בממ״ד

"אמרתי לעצמי, יש מישהו בחמ"ל, יש מישהו בצבא, יש פה מישהו" – טל סמבן מספר על 7.10 בכיסופים

טל דמרי, 7.10 בכפר עזה: ”מת? נכון? אמר לי: כן. אמרתי: מי עוד? אמר לי: טל, כולם מתו. כולם מתים“

"ראיתי חדירה של כדור וסביבו כתם דם גדול והבנתי שמזה שושי נפגעה" - יונתן ברוש מספר על 7.10 בנחל עוז

”נלחמים עד לכדור האחרון במחשבה שאתה עשית הכל כדי להשתמש עד הכדור האחרון“– יוסי חדד על 7.10 בארז

״התחלנו לספור את המתים. מי? מה? זה היה אירוע מתגלגל״ - ינאי אלבז מספר על 7 באוקטובר בחולית

"אני שמרתי על קור רוח, על מזג טוב" - לביאה בן אור מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"היינו אלף איש, אני אתפלא אם אראה ארבע מאות" - לי שפק מתאר את האובדן של כפר עזה

”המוטו שלי היה, לפחות נמות ביחד“ – ליאן סגל מספרת על 7 באוקטובר בכיסופים

"אילו ידעתי מה יש שם בחוץ ושארבעה חבר'ה שלי שם, הייתי משתגעת" - ליאנה אסקולי צורף מספרת על 7.10 במגן

"זה לא ליאור. אין ליאור " –לימור וויצמן משדרות מתארת את אשר חוותה ואיבדה במתקפת המחבלים על שדרות

אמרתי לו, "ירו בבעלי, צריך ללכת לשם לחלץ אותו. בואו אני אראה לכם“ – לימור הבדלה על 7.10 בכיסופים

״ילדות מתחננות להם, בבקשה אל תירו, אתה שומע מתחננות, צעקות, צרור, שקט״ - דימה על ה-7.10 בפסטיבל נובה

"אלפים שהולכים בשטח ולא יודעים לאן" –מור לוי מספרת על מנוסתה מפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר.

”מקום מדינת ישראל לא קרה מצב כזה שתושבים הרגישו שאפילו הצבא הפקיר אותם“ – מורן חג׳בי על 7.10 ביכיני

"היה פחד מוות שבחיים לא הרגשתי אותו״ - מיכל ביליה מספרת על 7 באוקטובר באופקים

"הרבש"ץ קרא לכולם ואמר: 'זה יום כיפור" - מיכל גפנר מספרת על השבעה באוקטובר בעין הבשור

"מקבלים 5 דקות לאריזה וזהו, ועוזבים את הבית"
מיכל מגן, מנהלת הקהילה, מספרת על המתקפה על נחל עוז.

"אנחנו כוח של שבעה אנשים מול עשרות חמושים ומאות בוזזים " ניסן דה קלו מספר על קרבות השבת בנחל עוז

"יש מצב שאנחנו מתים היום?" נעמי פטל אדלר מנחל עוז מתארת את השהייה הארוכה בממ"ד בעת מתקפת המחבלים

”ווטסאפ: המחבלים ליד הבתים שלכם. כיתת כוננות מנסה להדוף אותם. אין צבא“–סיון מאיר הכהן על 7.10 במגן

"באותו יום לא חשבתי שאני אראה יותר את הילדים שלי" –עומר כהן משתף את תחושותיו בממד בנחל עוז

"הציפייה שחשבתי עליה כל החיים, זה אולי שלושה מחבלים שיגיעו איכשהו" - עמית זרקא על הלחימה בארז ב7.10.

"אני יושבת בבית שלי, על מיטות של הילדים שלי, אבל אני במלחמה" - עמית יסודי-עדס על 7.10 בכפר עזה

"פתחתי את דלת הממ"ד. 'למה פתחת?! יכולנו להיות מחבלים! אל תפתחו!" – עפרה הרטוב על השבת בנחל עוז

"אני רואה פתאום אנשים חמושים ליד טנדר לבן, והם מתחילים לפתוח עלי בירי" אופיר דגן על ה-7.10 בשדרות

"גלי, צריך לפנות פצועים" – גלי מיר-תיבון על ההתגייסות שלה ושל בעלה, נעם תיבון להציל חיים ב7.10

"ואין מי שיבוא לעזור, אנחנו מבינים שאנחנו על החיים שלנו" - גאיה חזן מספרת על 7 באוקטובר בנחל עוז

"התארגן צוות שרותם טרקטור לעגלה והולך לאסוף גופות בקיבוץ" חן איציק מספר על פלישת המחבלים לניר עוז

"אנחנו שומעים אותם מדברים והורסים ושוברים ו... דממה" - שורקה הירשפלד על 7 באוקטובר בנחל עוז

"היינו חדורי מטרה להביא כמה שיותר ניצולים" - עמי ברוכי מספר על שבעה באוקטובר בפטיש

"אני מבינה שאני לא יודעת אם אנחנו נצא משם" - משפחת קפוסטיאנסקי מספרים על 7 באוקטובר בקיבוץ רעים

’’היה לי בראש זה שהם שיכנסו ימחשמם האלה, ויאנסו את הבנות’’ –רשל סניג על 7 באוקטובר בכיסופים.

"הייתי בטוחה שכולם מתים, שהילדים שלי מתים." – מתן גנדלמן מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

״כבשו אותנו. שמענו את הבומים, שומעים את היריות. אתה מבין שיש פה מלחמה״-אלעד גילאור על 7.10 בכיסופים

״בצבא אמרו לו: יש מחבלים. אתם לבד. צאו החוצה להילחם״ - קרן אשר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ כיסופים

"אנחנו עכשיו סוג של ניצולים" – אסף יגור מספר כיצד ניצל מפסטיבל נובה ב -7 באוקטובר

"הילדים שלי ניצולים? אני ניצולה? זה לא אני. כאילו אני רואה את זה מהצד" - שושי שקד על 7.10 בכיסופים.

"השכנים שירדו מהגג מיששו אותנו: אתם חיים? היינו בטוחים שרצחו את כולכם!" – חן אפללו על 7.10 באופקים

"פחדתי על החיים של הילדים שלי, דמיינתי את זה קורה" – ענת מרלא על שבעה באוקטובר בנירים

“All around there’s shooting..ta ta ta ta”- Debi Oulu recounts Oct 7 at Tel Or farm

"קרייז, אני בקרב" – שרון פיורנטינו מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בנחל עוז

"לא נכנסו אלינו הביתה" – שרונה מדמון פוסלושני מתארת את מתקפת החבלים על ביתה בנחל עוז

”הרגשתי לגמרי שאנחנו כבר מאחורי קווי אויב“ – אלדד הס מספר על 7 באוקטובר בנירים

שמעון זגורי סיפר על המפגש שלו פנים אל פנים עם המחבלים שחדרו לאופקים.

"אנחנו נכנסים למוד של מלחמה" - הראל אורן, רבש"ץ קיבוץ רעים, מתאר את הלחימה על הבית

"פשוט ברחתי מכל המוות" – רורי סבידלר מתאר את מנוסתו מפסטיבל הנובה ב -7 באוקטובר.

"עכשיו אני יודעת שהעולם יכול להיחרב ברגע" - אלמוג חולות מספרת על השעות בממ"ד בנירים

"וראינו מלחמה לנגד העיניים, ממש מלחמה" - רוני בוחניק מספר על שבעה באוקטובר באופקים

"ככה כל היום הזה עבר, שכל רגע יש לך בשורה מטלטלת אחרת" - אסתי מורג מספרת על השבעה באוקטובר בנחל עוז

”אם הם רוצחים את ירון ואותי שהילדים ידעו לא ויתרנו עליהם“ – הדס קלינסקי מספרת על 7 באוקטובר בנירים

״אני לא יודע אם ירו לתוך הבית או מתוך הבית, המוח עוד לא מצליח להבין״ מאירי על 7.10 בכרם שלום

"בבקשה תיקח אותנו מפה" – מאיר וקנין מספר על המנוסה מפסטיבל נובה ב -7 באוקטובר

”לפי היריות אני הבנתי שהוא נרצח“ – אישיטו צ׳אנה מספרת על 7 באוקטובר באופקים

"אני לא מת בשדה כשאני רץ. זה לא קורה לי" – אפק לבני על המנוסה מפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר

"ואני רואה את כל החוף גופות" - ראובן בורקו מספר על שבעה באוקטובר בזיקים

"זה היה כמו ללכת בשדה קטל" – יניב ריז הפרמדיק, מתאר את אשר עבר ביום המתקפה על חוגגי פסטיבל נובה

"זה סטרס, זה לחץ פנימי, ובאיזה שהוא שלב איבוד תקווה" - דניאל דמיטריינקו מספר על 7.10 בכיסופים

"כל הזמן ירי, ובגלל הממ"ד לא מבין כמה זה קרוב" - גדעון דיאור מספר על השבעה באוקטובר בעין השלושה

"אני שומע יריות. עוברות אותי מכל כיוון" – סבסטיאן פודסמסר ומשי פולדס מתארים את מנוסתם מפסטיבל נובה.

מור פרץ וליבנת אור נסו על נפשן מפסטיבל נובה. הכדורים שרקו סביבן בעוד הן מחפשות מקום מחסה. במהלך המנוסה נפרדו דרכיהן, תחושות הפחד והאובדן בערו בתוכן עד כדי כאב בנשמה. הן חשו לבדן במרדף על חייהן, כשלצידן רק בורא עולם.

״מולנו הגיע רכב שירה עלינו וגופה על הכביש. קייט נסעה על גופה״ - לינה אורלב על 7.10 בפסטיבל נובה

It took about a month and a half for some of the fears to leave my body-אלינור סלימן -7.10 בנחל עוז

"אני לא מתגאה בזה שהרגתי מחבל, אני מתגאה בזה שהגנתי על הבית" - איל יונג על 7.10 בעלומים

"זה עובר כזה לחלקיק שנייה, מי משניהם? ואז הוא אומר לי: ברוך" - מינה כהן מספרת על שבעה באוקטובר במגן

”האמת לא חשבנו מה אנחנו הולכים לראות. פשוט להציל“ – דור סעתי על החילוּץ ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר

״יש לי פה בת ונכדה ובלעדיהן אני לא מתפנה" - תמר לויתן על ה-7 באוקטובר בנחל עוז

"הנה אנחנו הבאים בתור" – מירי גיטר מספרת על 7 באוקטובר בקיבוץ חולית

"למה? על מה? היא התחננה אליך לא להרוג אותה." ראיף ורדא ראשד מספרים על ה 7 באוקטובר בפסטיבל נובה.

"האדמה רעדה, הקירות רעדו וזה לא נגמר" - אמרי בונים מספר על 7 באוקטובר ברעים

לא ידעו שיש 4000-3000 אנשים בסכנת חיים ממשית

"האסימון לא נופל שרוצחים אותנו, שוחטים אותנו ממש ככה" - קארין קליינברג מספרת על 7 באוקטובר בשדרות

"בדיעבד לא הבנתי את הסיטואציה. לא רצינו להבין כמה המצב שלנו על הקצה" - איתי מעוז על 7.10 בנחל עוז

"לא לדבר שום מילה, הם, הם מבלבלים אותנו" - שוקי יוסף מספר על שבעה באוקטובר באופקים

"היינו ממש בתוך הממ"ד, חסרי אונים" - חנה וחזי עינת מספרים של השעות הארוכות בממ"ד בנחל עוז

"אמא, יש לנו מחבלים בבית" - ימית דקל מתארת את אירועי שבעה באוקטובר בניר עוז

"מה נתן לי את הכוח לתפקד? ניתקתי את הרגש, רק הראש עבד" – דינה כהן על שבעה באוקטובר ברעים

”מתקשרת להראל הרבש“ץ ואני אומרת לו: 'רועי נמצא בממ“ד אל תהרוג לי את הילד' – אילת מזרחי על 7.10 ברעים

"אמרתי להם: We go home״ - משה ודיאנה רוזן מניר יצחק מספרים כיצד ניצלו מחטיפה לעזה

״זה מבחינתי שואה, זה יותר גרוע משואה״. דור גז על השבעה באוקטובר בפטיש

“תן לי להיות ליד הדלת. הם לא יירו באישה. הם לא יירו בילדים“ – גולדי פוירשטיין על 7.10 בנירים

"נכנסתי קצת פנימה ואז התפוצץ הרימון הזה. פיצוץ אדיר" – דייב רוזנברג מספר על 7.10 בצומת עלומים

״אני רואה את זה וזה כמו סרט בלהות, איך אנשים נופלים״ -אליעזר דגן על 7.10 באופקים

"את הקריעה קרעתי בליבי הרבה זמן" – דני גרקוביץ מספר על 7 באוקטובר בקיבוץ כיסופים

"למרות שעברתי הרבה, לראשונה בחיים אני בחרדה." - גנאדי שאולוב מספר על 7 באוקטובר בשדרות

"את ספיר וקארין לא ראיתי מאז" - ארבל שאולי מספרת על מנוסתה מפסטיבל נובה

"אני לא אולפתי להיות עם הבנות בסיטואציה כזו, אני אולפתי לקחת נשק ולצאת" – אסף בבלי מספר על ה-7.10 במגן

"אמרתי לבן שלי: "אנחנו פה עד המוות, ברור? אמר לי: כן" - יהונתן בן חיים על 7.10 בפרי גן

״שכבתי במטבח עם ידיים מאחורי הצוואר, שעתיים וחצי לא זזתי״ - פארג' טופחי מספר על ה-7 באוקטובר באופקים

"פשוט הרגשתי שאפילו לנשום אי אפשר" מספרת מזל חסון מכיסופים על 21 שעות בממ"ד

"הבנתי שצריך לשמור על הילדים"- אבישי אדרי מספר על השעות הארוכות בממ"ד בנחל עוז

״אתה לא יכול לירות כמו שלימדו אותך, כי פשוט תישאר בלי תחמושת״ - יעקב ברגשטיין מספר על ה-7.10 בעלומים

מתוך עדותו של נועם גבאי: ’’אני עם נשק ואני צריך לעשות משהו. צריך להתחיל לירות. או להבריח או לחסל’’