
תקציר העדות

"לא ענו לי בטלפון. אף אחד. היה כאוס. את לא ידעת לאן ללכת, מה לעשות" - רות הרן על 7 באוקטובר בבארי
העדות המלאה
עדות
רות הרן
רות הרן, ניצולת שואה שחיה רוב חייה בנגב, הייתה בבוקר שבת בדירתה בבארי. ערב קודם התכנסה המשפחה המורחבת בבית בנה אבשלום הרן, הנמצא בסמוך. היא שמעה יריות וצעקות ותהתה מדוע אבשלום אינו שואל לשלומה. איש לא ענה לטלפון. רות לא נכנסה לממ"ד; היא הסתובבה בין בתי השכנים, מצאה אותם ריקים וחשה כאילו הקיבוץ נעלם. על אף שראתה "נוחבות" רצים הלוך ושוב היא לא חשה חרדה. בצוהריים פונתה לנתיבות, שם התקבלו מפוני בארי בחום. זמן מה אחר כך התברר כי שבעה מבני משפחתה נחטפו. הנשים והילדים שוחררו בהמשך, אך בעלה של נכדתה, טל שוהם, עדיין בעזה. כעבור יומיים קשים נמצאה גופתו המחוללת של בנה האהוב, אבשלום.
תאריך התיעוד:
13.12.2024
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
רות הרן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
עמליה ברנע
עריכת וידאו:
שמעון סבג
עריכת תוכן:
חמוטל פרת
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
נועה חנוכה
"אני כותבת בקבוצות: אני לבד, אני מפחדת, ירו בנועם" - נועה חנוכה מתארת את 7.10 בקיבוץ מפלסים
אורן בניטה
"ככה כל היום זה. שיחות נוראיות ותמונות רעות" - אורן בניטה, פראמדיק, מספר על שבעה באוקטובר במפלסים









