העדות המלאה
עדות
אבי אביטל
איילת, אשתו של אבי, נסעה עם חברות לסוף שבוע בתל אביב. אבי, חבר כיתת הכוננות של רעים, נשאר עם שלושת בנותיהם הקטנות בקיבוץ. כשהחלה ההתקפה הבין שמדובר בארוע חריג ודאג שהילדות ימשיכו לישון מוגנות בממ“ד, בעודו מתכונן ומתחמש. בשלב מסוים ניסה מחבל לפרוץ לבית, ללא הצלחה. במשך היום דילג אבי בין הבית והאחריות לבנות הקטנות שהיו לבד, לבין תפקידו בשטח כחבר כיתת הכוננות, כשהוא נלחם במחבלים, מפנה פצועים ומכוון כוחות ביטחון בודדים שהגיעו לסייע. בנוסף הגיעו לקיבוץ במהלך השעות גם עשרות ניצולים ממסיבת הנובה.
בזמן הלחימה קיבל עדכונים ממשפחתו בישע ובניר עוז, וגילה ששני אחיו מנותקי קשר. רק למחרת נודע שאחיו, בני, אותר, אבל האח השני, גיל, חבר כיתת הכוננות של ישע, נהרג כשהגן על היישוב. את איילת פגש אבי למחרת בדימונה ומשם המשיכו עם הילדות לאילת.
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
אבי אביטל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
