תקציר העדות
"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים
העדות המלאה
עדות
דיוד בר
דיוויד ואילנה בר מקיבוץ עלומים התעוררו בשבת בבוקר להתקפת הטילים הקשה. שניים מילדיהם גרים בסמוך וגם הם היו נתונים למתקפה. דלת הממ"ד לא נסגרה, סגרו את כל דלתות הבית. נחשפו למראות ולעדויות קשות במהלך הבוקר. בעיקר דאגו לנעמי, אחותה של אשתו, שיצאה לרוץ וניתק עמה הקשר. חברי הקיבוץ פונו לנתניה רק ביום ראשון. דיוויד ואילנה הגיעו לניצן בכוחות עצמם, כדי לחפש את נעמי. בדרך נחשפו לכל המראות הקשים. רק ארבעה ימים מאוחר יותר קיבלו הודעה שגופתה של נעמי זוהתה במחנה שורה. בהמשך חברו לאנשי עלומים בנתניה. עברו חוויות קשות כמו הודעה על הרג חייל עם שם זהה לבנם, הגעת חיילים להודעה על חייל הרוג ועוד. דיוויד יצא לכמה מסעות הסברה באנגליה, לימד את תלמידיו שפונו לתל אביב. חזרו לקיבוץ באוגוסט 2024. הכיר הרבה מהנרצחים, לא חזר לעצמו, חייו השתנו לחלוטין.
תאריך התיעוד:
02.11.2025
איפה התרחש האירוע:
עלומים
שם המתועד/ת:
דיוד בר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
יורם מילוא
ראיון:
חיה קרופניק
עריכת וידאו:
יואל זסלבסקי
עריכת תוכן:
אורית רוט
עריכת קול:
אריזה:
בת-חן קהלני
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
