העדות המלאה
עדות
ערה כץ, אברומי כץ
בבוקר היתה הפגזה נוראית, לכן אברומי וערה כץ נכנסו לממ"ד. הם התחילו לשמוע יריות ובמקביל ראו בווטסאפ שיש פצועים והרוגים והצבא לא בא. הם שמעו מחבלים נכנסים לביתם, יורים, צועקים ומזיזים רהיטים בבית. התחיל רעש בבית, והם הבינו שמעלים את ביתם באש. הם חסמו את החריצים בדלת הממ"ד בבגדים רטובים ושמו על פניהם בגדים רטובים, אך החום הפך לבלתי נסבל. השעות עברו ואין חשמל ואין קשר עם אף אחד. ערה היתה צמאה מאוד, אז אברומי יצא למטבח להביא מים וגילה כי הבית נשרף כולו. מרוב צמא ערה יצאה החוצה ואז ראתה חיילים. הם חולצו בלילה לנקודת כינוס מחוץ לבארי. הם נדהמו מכמות החיילים שמחוץ לקיבוץ. בלילה גילו שכל משפחתם ניצלה, אך המחיר הרגשי ששילמה המשפחה, ומשלמת עד היום, כבד.
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
ערה כץ, אברומי כץ
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
