העדות המלאה
עדות
דורית רידר
עם תחילת המתקפה על העוטף וצפייה במחבלים המגיעים מכיוון החץ השחור, הוקפצה כיתת הכוננות של סעד. דורית רידר, אחות במקצועה, וצביקה בעלה, נהג האמבולנס התגייסו מיד לסייע לעשרות הניצולים מהנובה, שמצאו מקלט בקיבוץ. סיפורי הפצועים נשמעו כהזיות. בה בעת התגברה הדאגה לשלומם של דור, הבן, וחברתו תכלת, אשר עבדו וחיו בקיבוץ בארי. בני המשפחה שמרו על קשר טלפוני עם דור. הם עודכנו על תקיפות המחבלים והיריות בדלת. לקראת הצהרים ניתק הקשר, והחרדה בקרב המשפחה התגברה לנוכח הדיווחים הקשים על הקרב המתחולל בקיבוץ. רק לאחר תשעה ימים נודע על הרצחם של דור ותכלת. המשפחה עדיין לומדת את הפרטים על שהתחולל בביתם. על אף שאבדה תחושת המוגנות, דורית לא תעזוב את הבית שלה בסעד. העבודה כאחות מסייעת, וכך גם החברים העוטפים.
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
דורית רידר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
סער פז
"משפחות רבות פחדו לחזור, אבל לאט-לאט מתרגלים שוב לבית" - סער פז מספר על 7.10 בניר עם והחזרה לשם
נירית יונה דוננה
"במשך שעות חיכיתי לצבא למסוק והוא לא הגיע"- נירית יונה דוננה מספרת על 7.10 בניר יצחק
אהובה אילן
"לא עלה על דעתנו שיש כמויות של מחבלים" – אהובה אילן מכיסופים מעידה על אירועי שבעה באוקטובר
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
