
העדות המלאה
עדות
שרה ג׳קסון
שרה הייתה ילדה קטנה בתקופת השואה ושהתה רוב הזמן עם משפחתה בסיביר. בתום המלחמה שהו שלוש שנים במחנה עקורים באוסטריה ומשם עלו לארץ. היא מספרת על כך באריכות במחצית השנייה של העדות.
בשמחת תורה, עודה מתלבטת מתי ללכת לבית הכנסת, החלו האזעקות. באחת ההפוגות יצאה לסוכה, תמהה לראות הרבה חבר'ה מגיעים לקיבוץ. חמישה מהם נכנסו לביתה, הגיפו את הבית, השעינו כורסה על הדלת ויחד עם שרה הסתגרו בממ"ד.
הם היו במתח עצום כל זמן שהותם בממ"ד, לא מסוגלים לאכול. בסביבות 15:30 שלושה מהם יצאו לדרך עם מכוניתם, במסלול ששרה הציעה להם לכיוון כביש 6. השניים שנשארו אצלה יצאו רק בערב, כשביקשו מהם להזיז את המכוניות שלהם.
הצעירים היו נסערים מאוד, ושרה הייתה מנותקת מהאירוע. ניסיונותיה ליצור איתם שיחה לא צלחו. הם היו מכונסים בעצמם.
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
שרה ג׳קסון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













