תקציר העדות
"לא היתה לי שום דרך להגן או להתגונן" - נגה מנו מספרת על שבעה באוקטובר ברעים
העדות המלאה
עדות
נגה מנו
נגה, בן זוגה רועי ו-3 בנותיהם הגיעו ב-6 באוקטובר אל חמותה בקיבוץ רעים ונשארו למפגש של המשפחה המורחבת וללינה. למחרת התעוררו לקולות הירי ולצבע אדום. הם נכנסו לממ"ד. לקח זמן עד שהבינו מהגיסה עד כמה המצב חמור - דיווחה ששניים מהנכדים שלה מתחבאים בארון, אחותם נעלמה והוריהם נהרגו. בהמשך הבינו שצריך להחזיק את ידית הממ"ד ולשמור על שקט. השעות עברו והירי לא נפסק. מדי פעם מישהו מהם התגנב לשירותים או הביא אוכל ומים ואז היתה נלחצת מאוד, אבל בתוך הממ"ד הסגור הרגישה מוגנת. יותר מ-24 שעות עברו עליהם במצב של נמנום, או של חרדה למשמע הקולות החזקים של הירי וההפגזות סביבם ולריח העשן. כשבמקביל מקבלים עוד ועוד ידיעות על המתרחש בישובים אחרים. היא הבינה שהם בתוך אירוע היסטורי. כשחזרה לביתה בצפון, היה לה צורך עצום להקשיב לניצולים ולהתנדב ולעזור בעוטף, בכל מה שאפשר.
תאריך התיעוד:
27.08.2025
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
נגה מנו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
ענת רז
עריכת וידאו:
גלעד בן טל
עריכת תוכן:
ענת ליבנה
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
