העדות המלאה
עדות
עמירם שבלמן
כשהחלה התקפת החמאס היה עמירם בביתו עם אשתו ובתו. כשהבין את חומרת המצב נשאר מחוץ לממ"ד עם הנשק שהיה ברשותו כדי להגן עליהן. במשך כעשר שעות ישב עמירם במסדרון עם אקדח דרוך ומוכן. בשלב מסוים, נשמעו רעשים ליד הבית, מחבל הופיע ועמירם ירה בו. לקראת הערב רוכזו אנשי הקיבוץ לשינה משותפת בבית הילדים הממוגן ולמחרת פונו לאילת. עמירם זוכר ומזכיר את חברי הקיבוץ שנהרגו. הוא מכיר תודה על קבלת הפנים החמה שזכו לה באילת. עמירם מעביר שעורים בטאי צ׳י וצ'יקונג, מה שעוזר לו לחזור לעצמו. הוא מגיע לקיבוץ לעיתים תכופות ומתכנן לחזור לצמיתות, אין לו בית אחר. אולם, מאז השבת השחורה, נפגעו האמון והתקווה שהיו לו לגבי האפשרות לחיות בשלום עם העזתים. מהפאוץ' עם האקדח הוא לא נפרד.
תאריך התיעוד:
06.08.2024
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
עמירם שבלמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
נעמה גאוי
עריכת וידאו:
נעמה גאוי
עריכת תוכן:
רבקה טננבוים-פרצל
עריכת קול:
אריזה:
נתנאל פיש
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים
