תקציר העדות
"הדרמה נשארה אצלי בנשמה" - אביטל כהן מכפר עזה
העדות המלאה
עדות
אביטל כהן
אביטל מקיבוץ כפר עזה, בת 79, אלמנה עם ארבעה ילדים. רק בת אחת גרה בקיבוץ עם בן זוגה. ספרנית בנשמתה. עם תחילת האזעקות בשבת בבוקר, היתה די רגועה. היא זו שהתעניינה במה שקרה לבני משפחתה וחבריה. במהלך הבוקר התנהלה יחסית ברוגע: יצאה מהממ"ד לשירותים ולהביא אוכל. למזלה, לאזור המגורים שלה לא הגיעו מחבלים. בחצות, התפנתה עם מזוודה שהכינה לשבוע ותרופות לחודש. תחילה לתחנת הדלק הסמוכה, בהמשך חברי הקיבוץ פונו לאילת והיא הצליחה לחבור לנסיעה לתל אביב ומשם אסף אותה בנה לביתו בצפון. היה קשה לה מאוד כשהתוודעה לרשימת הנרצחים. הגיעה ללוויות בסבל רב. עברה למלון לתקופה ארוכה. העסיקה את עצמה בפעילויות שונות. עצובה מאוד על המצב, אך כמעט לא הראתה זאת כלפי חוץ. תחזור בשמחה לכפר עזה. מקווה שהקיבוץ יתאושש חברתית.
תאריך התיעוד:
20.02.2024
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
אביטל כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
לורן פאר
עריכת וידאו:
דב גזית
עריכת תוכן:
אורית רוט
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רחל ובניה ברזלי
"חג, לא חג, זה ממש לא היה, הבנו שזה חירום חירום"- רחל ברזלי על ההחלטה להדליק טלוויזיה בשמחת תורה
ניר מורן
"יצאנו עם סכינים ככה, כאילו לא יודע, על כל דבר שלא יהיה" - ניר מורן מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
יוגב זורע
״כל העמודים השחורים שראינו, זה לא היה עזה, זה היינו אנחנו״ – יוגב זורע מצוות מידברן מספר על 7.10
לאה הלפרין, אבי הלפרין
"'תפתחו לנו, ברחנו מהמסיבה, תצילו אותנו' זה המשפט שהם אמרו"- מצטט אבי הלפרין את המילים הראשונות ששמע
שחף (שוף) דמארי
"אנחנו יוצאים ביחד כחוליה, ארבעה לוחמים בחופשה"– שחף (שוף) דמארי מספר על הלחימה במפלסים
שחף רוזוליו
"איך רגע אחד אנחנו יוצאים, חוגגים ושנייה אחרי, כאילו כלום"- שחף רוזוליו על שבעה באוקטובר באופקים
