העדות המלאה
עדות
דורית רידר
עם תחילת המתקפה על העוטף וצפייה במחבלים המגיעים מכיוון החץ השחור, הוקפצה כיתת הכוננות של סעד. דורית רידר, אחות במקצועה, וצביקה בעלה, נהג האמבולנס התגייסו מיד לסייע לעשרות הניצולים מהנובה, שמצאו מקלט בקיבוץ. סיפורי הפצועים נשמעו כהזיות. בה בעת התגברה הדאגה לשלומם של דור, הבן, וחברתו תכלת, אשר עבדו וחיו בקיבוץ בארי. בני המשפחה שמרו על קשר טלפוני עם דור. הם עודכנו על תקיפות המחבלים והיריות בדלת. לקראת הצהרים ניתק הקשר, והחרדה בקרב המשפחה התגברה לנוכח הדיווחים הקשים על הקרב המתחולל בקיבוץ. רק לאחר תשעה ימים נודע על הרצחם של דור ותכלת. המשפחה עדיין לומדת את הפרטים על שהתחולל בביתם. על אף שאבדה תחושת המוגנות, דורית לא תעזוב את הבית שלה בסעד. העבודה כאחות מסייעת, וכך גם החברים העוטפים.
תאריך התיעוד:
21.07.2024
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
דורית רידר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
אורה מימון פילבסקי
עריכת וידאו:
אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים
