תקציר העדות
"אפילו לכעוס לא השאירו לנו, כי איך נכעס על החיילים שלנו?" - איריס חיים מספרת על בנה יותם
העדות המלאה
עדות
איריס חיים
איריס חיים נכנסה לממ"ד בביתה באור הנר כשנשמעו האזעקות ב-7.10. משם תקשרה עם בנה יותם, שהתגורר באותה תקופה בכפר עזה. שניהם שמרו על תחושת אופטימיות. בעשר בבוקר מחבלים נכנסו לבית של יותם ובהמשך העלו את הבית באש. הקשר עם יותם התנתק לקראת 11.00, ומאז ניסו בני המשפחה להבין מה עלה בגורלו. יומיים אחר כך נחשפו לאפשרות שיותם חטוף, ולאחר כחודש התבשרו שיותם חי ובעזה. בעקבות העסקה הראשונה נודעו להם פרטים על מצבו של יותם, ואיריס היתה מלאת תקווה לשחרורו הקרוב. ב-15.12.23 קבלה המשפחה את הידיעה על מותו של יותם בידי חיילי צה"ל, כשניסה להימלט יחד עם אלון שמריז וסאמר אל-טלאלקה משוביהם. איריס מוצאת דרכים להתחזק ולחזק את סביבתה במסרים רוחניים ואנושיים נטולי האשמה. היא מנכיחה ומנציחה את חיי בנה, ומאמינה בכוח הערבות ההדדית.
תאריך התיעוד:
13.05.2025
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
איריס חיים
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
לורן פאר
עריכת וידאו:
אורנית ברקאי
עריכת תוכן:
מיכל גל
עריכת קול:
אריזה:
נהר כהן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
חיים מדינה
"משהו אצלי הבין שאני רואה את מה שאני רואה, אבל קפאתי" - חיים מדינה מספר על שבעה באוקטובר על כביש 232
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
