תקציר העדות
"אני מבינה את הסיטואציה, אבל אני לא מבינה את הסיטואציה, אני פשוט על אוטומט"-עדנה גל-אור על 7.10
העדות המלאה
עדות
עדנה גל-אור
עדנה גל-אור, ילידת עין השלושה, עזבה את הקיבוץ אחרי הצבא, וחזרה אליו כעבור עשרים שנה. בשבת בבוקר, היא ובתה התעוררו מההפצצות ונכנסו לממ״ד. התחילו התכתבויות בין חברים בקיבוץ, ואחרי כמה שעות היה ברור שאנשים נרצחים. עדנה הרגישה שהיא נכנסה למצב של טייס אוטומטי. הן שמעו אנשים דוברי ערבית שניסו לפתוח את דלת הבית הנעולה ולא הצליחו. במוצאי שבת לא הצליחה לישון, וביום ראשון בבוקר הן החליטו לצאת והתחילו לארוז תיקים, אבל לא הצליחו ליצור קשר עם אמא שלה ואחותה שהיו בבית האם. למרות שקיבלו הוראה שמסוכן, הן החליטו אחרי כמה שעות לצאת, לקחו את האם והאחות ונסעו דרומה. בדרך ראו מכוניות הפוכות, ירויות, ניר עוז כולה בוערת, טנקים, מכוניות של מילואימניקים עם צו 8. כשהגיעה ליטבתה, עדנה התמוטטה. לאט לאט הגיעו השמות של כל הנרצחים והחטופים והן הבינו את גודל האסון.
תאריך התיעוד:
30.10.2023
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
עדנה גל-אור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב, חן א ליה
עריכת וידאו:
עטר קרן
עריכת תוכן:
ענת קוטנר
עריכת קול:
אריזה:
ענר טאוסיג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
