תקציר העדות
זה הדבר הכי נורא לראות את הבן שלי מת, ירוי , לא זז"- גלית נחמיאס על מות בנה שנפל בקרב במושב ישע
העדות המלאה
עדות
גלית נחמיאס
בששה באוקטובר בילו גלית, בעלה וארבעת ילדיהם בארוחה משפחתית שמחה. גלית, אחות במקצועה, הייתה תורנית במשמרת לילה בבית חולים סורוקה, ועם סיום המשמרת נשארה בבאר שבע כיוון שאי אפשר היה לחזור למושב. בינתיים, הסתגרה המשפחה בישע בממ"ד. כשיצאה הקריאה לאנשים שיש להם נשק לצאת לעזור, איתי, בנה בן העשרים ולוחם ביחידה הרב ממדית, לא היסס. הוא יצא עם כיתת הכוננת של המושב להילחם במחבלים. הוא נהרג בשבת בבוקר. כשהגיעה ההודעה הקשה חזרה גלית למושב עם בנה הבכור. האב שמר על גופתו של איתי במשך שעות ארוכות, עד שנלקחה למחנה שורה. המשפחה עמדה על כך שאיתי ייקבר בחבל אשכול, היכן שחי והיכן שנפל בקרב ההגנה על הבית. לשם כך הוקדשה חלקה בצוחר לבית עלמין צבאי. כשהותר לחזור, חזרה המשפחה למושב, וכל אחד מתמודד בדרכו עם החסר. אלא שכדברי גלית, הם תקועים בשבעה באוקטובר ועדיין לא יצאו משם.
תאריך התיעוד:
19.06.2024
איפה התרחש האירוע:
ישע
שם המתועד/ת:
גלית נחמיאס
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
איתן אונר
ראיון:
איתן אונר
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
רבקה טננבוים-פרצל
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
גלית נחמיאס
זה הדבר הכי נורא לראות את הבן שלי מת, ירוי , לא זז"- גלית נחמיאס על מות בנה שנפל בקרב במושב ישע
מינה בראלי
"אני רואה את השמיים אדומים שחורים כמו מופע לייזר של זיקוקים" - מינה בראלי מספרת על 7.10 בעין הבשור
דוד (דתו) שרעבי
״באותו רגע השלמתי עם זה, שאני אמות עם המחבלים״ - דוד (דתו) שרעבי על 7.10 בשכונת דור צעיר בכפר עזה.
אילנה בראודה
״רות אומרת לי: אני רוצה להתקשר לילדים להפרד מהם וחגי לא נותן לה״ - אילנה בראודה על 7.10 בכפר עזה
רוני הונוולד
"היינו 8 בממ"ד ואנחנו מבינים שהמחבלים נכנסו לקיבוץ" - רוני הונוולד מספרת על 7.10 בקיבוץ עלומים
סימה גל
"עפרי היתה בהתקף של בכי, קשיי נשימה ורעידות ועלמה לא נתנה להתקרב אליה" - סימה גל על 7.10 בשדרות
