תקציר העדות
זה הדבר הכי נורא לראות את הבן שלי מת, ירוי , לא זז"- גלית נחמיאס על מות בנה שנפל בקרב במושב ישע
העדות המלאה
עדות
גלית נחמיאס
בששה באוקטובר בילו גלית, בעלה וארבעת ילדיהם בארוחה משפחתית שמחה. גלית, אחות במקצועה, הייתה תורנית במשמרת לילה בבית חולים סורוקה, ועם סיום המשמרת נשארה בבאר שבע כיוון שאי אפשר היה לחזור למושב. בינתיים, הסתגרה המשפחה בישע בממ"ד. כשיצאה הקריאה לאנשים שיש להם נשק לצאת לעזור, איתי, בנה בן העשרים ולוחם ביחידה הרב ממדית, לא היסס. הוא יצא עם כיתת הכוננת של המושב להילחם במחבלים. הוא נהרג בשבת בבוקר. כשהגיעה ההודעה הקשה חזרה גלית למושב עם בנה הבכור. האב שמר על גופתו של איתי במשך שעות ארוכות, עד שנלקחה למחנה שורה. המשפחה עמדה על כך שאיתי ייקבר בחבל אשכול, היכן שחי והיכן שנפל בקרב ההגנה על הבית. לשם כך הוקדשה חלקה בצוחר לבית עלמין צבאי. כשהותר לחזור, חזרה המשפחה למושב, וכל אחד מתמודד בדרכו עם החסר. אלא שכדברי גלית, הם תקועים בשבעה באוקטובר ועדיין לא יצאו משם.
תאריך התיעוד:
19.06.2024
איפה התרחש האירוע:
ישע
שם המתועד/ת:
גלית נחמיאס
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
איתן אונר
ראיון:
איתן אונר
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
רבקה טננבוים-פרצל
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
נעם גרינבלט
"אני נכנס למשהו שלא תיארתי לעצמי שאני אי פעם אהיה בו" - נעם גרינבלט מספר על שבעה באוקטובר בעוטף עזה
אושר דניאל
"את רצה ואת לא יודעת אם את מסיימת את הריצה הזאתי" - אושר דניאל מספרת על הבריחה ממסיבת הנובה ב-7.10
מאור רוגינסקי
״אין ספק שזה מחבל. בן אדם עם זקן כזה וסרט ירוק״ - מאור רוז׳ינסקי מספר על 7 באוקטובר בנירים
רחל מאירוביץ
"לי אף פעם לא הייתה דילמה אם אני חוזרת לפה" - רחל מאירוביץ מספרת על שבעה באקטובר במפלסים
