תקציר העדות
"עד שהחובש הגיע הבנתי שיהונתן כבר לא בין החיים"- הדר זהבי מספרת על שבעה באוקטובר ביכיני
העדות המלאה
עדות
ציונה זהבי, סעדיה זהבי, הדר זהבי
סעדיה התכונן ללכת לבית הכנסת, כשהשכן צעק שבנו בשדרות וסיפר על הפלישה למשטרת שדרות. הבת, הדר, עם בן זוגה התארחו בביתם. יהונתן, בן ה-18, נכדם, ישן אצלם, ביחידת הדיור של אריאל בנם, רבש"ץ הישוב, שהיה בחו"ל. סעדיה ויהונתן עלו למרפסת ואז הגיעו מחבלים מול ביתם וירו בהונתן בחזה. נורה רימון שלא התפוצץ לגג, והם זחלו פנימה לבית. הדר, דודתו של יהונתן, ניסתה להחיותו, עד שנפטר מול עיניה. רק בעשר בלילה הגיעו אנשי זק"א מנתיבות, ופינו את גופתו. הם נשארו עד יום ראשון אחרי הצהרים, במדרגות עם נשק שלוף וכשהגיעו חיילים, התפנו לעפולה לביתה של הדר. לאחר עשרה ימים קברו את יהונתן, נכדם, וחזרו ליכיני . ציונה מכינה מאז כל שבוע אוכל לחיילים. סעדיה וציונה חיים בחרדות, בסיוטים ובגעגועים לנכדם. לתפיסתם, במושב קרה נס בזכות זה שהשער היה נעול.
תאריך התיעוד:
05.11.2024
איפה התרחש האירוע:
יכיני
שם המתועד/ת:
ציונה זהבי, סעדיה זהבי, הדר זהבי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
יוחאי יחיאל רוטנברג
ראיון:
ג'ודי הרבשטיין
עריכת וידאו:
שמעון סבג
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
אריזה:
שירה ביליג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"א תה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
נעם גרינבלט
"אני נכנס למשהו שלא תיארתי לעצמי שאני אי פעם אהיה בו" - נעם גרינבלט מספר על שבעה באוקטובר בעוטף עזה
אושר דניאל
"את רצה ואת לא יודעת אם את מסיימת את הריצה הזאתי" - אושר דניאל מספרת על הבריחה ממסיבת הנובה ב-7.10
