תקציר העדות
"אם לא הייתה המסיבה אני היום לא הייתי יושבת פה" – לאה חיימוביץ' מרגישה שקיבוץ רעים ניצל בנס
העדות המלאה
עדות
לאה חיימוביץ'
לאה היא חברת קיבוץ רעים מזה 44 שנים. היא ובעלה עברו אליו מגבעתיים למען חינוך הילדים. במשך שנים רבות היא לימדה מוזיקה, וארגנה מופעים ופעילויות תרבות. כששמעו צבע אדום הם נכנסו לממ"ד, לוקחים איתם תרופות חטיפים ושתייה, והחלו לצפות בטלוויזיה. לאה מספרת שהיא יצאה פעמיים כדי להתקלח, והיא מסבירה זאת בכך שלא הבינה את גודל הטרגדיה. בסביבות ארבע אחר הצהרים הגיעו אליהם חברי כיתת הכוננות וסרקו את הבית והמחסן אך לא אפשרו להם לצאת כי עדיין היו מחבלים בקיבוץ עד למחרת. כשנאמר להם להתארגן ליציאה היא לא שיערה שזה יהיה לכל כך הרבה זמן. בתחילה שהו באילת ומשם עברו לתל אביב. כמי שגדלה במרכז היא מכירה את העיר, ובינתיים אינה מתכננת לחזור לרעים.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
תאריך התיעוד:
24.11.2024
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
לאה חיימוביץ'
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב
עריכת וידאו:
איל אמיר
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
אריזה:
נויה משרקי בושין
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
