תקציר העדות
"אימצתי מנטרה: יהיה בסדר, הצבא יגיע, אנחנו נצא מפה" - מריאלה רוצ'מן מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
העדות המלאה
עדות
מריאלה רוצ׳מן
מריאלה, בעלה וילדיהם נכנסו לממ"ד בשבת ב-6:30 בבוקר. הם הדליקו טלוויזיה וראו את הטנדרים הלבנים בשדרות. לאחר זמן החלו לשמוע יריות וצעקות בערבית סביב ביתם. הם כיבו הכל ונשכבו על הרצפה. החשמל נפל, לא היה אוכל ומים. מריאלה היתה בלי משקפיה ולכן לא נעזרה בטלפון. שני רימונים שנזרקו לתוך הבית התפוצצו והיא היתה בטוחה שסופם הגיע. בעלה החזיק את ידית הממ"ד במשך כל השעות ועקב אחר ההודעות בטלפון. לקראת 17:00 הגיעו חיילים לביתם, אמרו להם להתארגן לפינוי ולחזור לממ"ד. לקראת ערב הוציאו אותם והם נסעו למועדון, שם פגשו את שאר תושבי הקיבוץ ושמעו על הנרצחים והחטופים. בעלה הצטרף לכיתת הכוננות. למחרת, אחר הצהרים, נסעו בשיירת אוטובוסים לאילת. אחרי ארבעה חודשים במלון עברו לדירה בבאר שבע.
תאריך התיעוד:
20.06.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מריאלה רוצ׳מן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
מיכל גרינבוים
ראיון:
תהלה דרמון מלכה
עריכת וידאו:
גלעד בן טל
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רחל ובניה ברזלי
"חג, לא חג, זה ממש לא היה, הבנו שזה חירום חירום"- רחל ברזלי על ההחלטה להדליק טלוויזיה בשמחת תורה
ניר מורן
"יצאנו עם סכינים ככה, כאילו לא יודע, על כל דבר שלא יהיה" - ניר מורן מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
יוגב זורע
״כל העמודים השחורים שראינו, זה לא היה עזה, זה היינו אנחנו״ – יוגב זורע מצוות מידברן מספר על 7.10
לאה הלפרין, אבי הלפרין
"'תפתחו לנו, ברחנו מהמסיבה, תצילו אותנו' זה המשפט שהם אמרו"- מצטט אבי הלפרין את המילים הראשונות ששמע
שחף (שוף) דמארי
"אנחנו יוצאים ביחד כחוליה, ארבעה לוחמים בחופשה"– שחף (שוף) דמארי מספר על הלחימה במפלסים
שחף רוזוליו
"איך רגע אחד אנחנו יוצאים, חוגגים ושנייה אחרי, כאילו כלום"- שחף רוזוליו על שבעה באוקטובר באופקים
