תקציר העדות
"אימצתי מנטרה: יהיה בסדר, הצבא יגיע, אנחנו נצא מפה" - מריאלה רוצ'מן מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
העדות המלאה
עדות
מריאלה רוצ׳מן
מריאלה, בעלה וילדיהם נכנסו לממ"ד בשבת ב-6:30 בבוקר. הם הדליקו טלוויזיה וראו את הטנדרים הלבנים בשדרות. לאחר זמן החלו לשמוע יריות וצעקות בערבית סביב ביתם. הם כיבו הכל ונשכבו על הרצפה. החשמל נפל, לא היה אוכל ומים. מריאלה היתה בלי משקפיה ולכן לא נעזרה בטלפון. שני רימונים שנזרקו לתוך הבית התפוצצו והיא היתה בטוחה שסופם הגיע. בעלה החזיק את ידית הממ"ד במשך כל השעות ועקב אחר ההודעות בטלפון. לקראת 17:00 הגיעו חיילים לביתם, אמרו להם להתארגן לפינוי ולחזור לממ"ד. לקראת ערב הוציאו אותם והם נסעו למועדון, שם פגשו את שאר תושבי הקיבוץ ושמעו על הנרצחים והחטופים. בעלה הצטרף לכיתת הכוננות. למחרת, אחר הצהרים, נסעו בשיירת אוטובוסים לאילת. אחרי ארבעה חודשים במלון עברו לדירה בבאר שבע.
תאריך התיעוד:
20.06.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מריאלה רוצ׳מן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
מיכל גרינבוים
ראיון:
תהלה דרמון מלכה
עריכת וידאו:
גלעד בן טל
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
