העדות המלאה
עדות
מיקי יודקה
מיקי יודקה גרה עם בעלה מאיר'קה כארבעים שנה בקיבוץ הדתי עלומים, שצופה לעבר רצועת עזה. בשבת בבוקר התכוננו מיקי ומאיר'קה לצאת להליכה, כמו בכל יום, אך כששמעו את האזעקות, נשארו בביתם. מיקי עם בתה, חתנה וחמשת נכדיה, אחד מהם תינוק, נכנסו לממ"ד. מאיר'קה נשאר במטבח, ליד החלון הגדול, הצופה לכיוון גדר הקיבוץ. כשהבחין במחבלים שחדרו לקיבוץ, הודיע מיד לכיתת הכוננות. בינתיים, בממ"ד, מיקי אמרה לבתה להניק את התינוק כדי שלא יבכה. היא זכרה את סיפוריו של אביה על התינוקות שבכו ביערות ברומניה, וכך התגלו ונרצחו. רק ביום ראשון בשלוש או ארבע לפנות בוקר, פונתה המשפחה מהקיבוץ, אז התברר שכיתת הכוננות הצילה את הקיבוץ, ואף חבר קיבוץ לא נרצח. מיקי בטוחה שתחזור הביתה, אך אינה יודעת מתי. היא אומרת: "האמון נסדק, אבל לא האמונה."
תאריך התיעוד:
23.01.2024
איפה התרחש האירוע:
עלומים
שם המתועד/ת:
מיקי יודקה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אלון רון
ראיון:
תמר פינגולד
עריכת וידאו:
רוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
שירה גודמן
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 23.01.2024
צילום: אלון רון
ראיון: תמר פינגולד
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: שירה גודמן
מדיה נוספת
מתן צורי
"זה היה יום שחור משחור [...] סוג של מפץ גדול" – מתן צורי על השבעה באוקטובר בקיבוץ כַּרְמִיָּה
