תקציר העדות
"הנה אנחנו הבאים בתור" – מירי גיטר מספרת על 7 באוקטובר בקיבוץ חולית
העדות המלאה
עדות
מירי גיטר
מירי גיטר היא חברת קיבוץ חולית, נשואה לעמי, ואם לשתי בנות בשנות העשרים לחייהן, דר וגאיה, ובן בן 15, פלג. בשבת בבוקר התעוררה המשפחה למטחים חריגים בעוצמתם. עמי, חבר כיתת הכוננות, התבקש לצאת מיד אל אחד הבתים בקיבוץ. הוא לא הצליח להגיע לבית שביקש עזרה עקב כמות המחבלים באזור, אך הצליח להגיע אל בנותיהם שגרות יחד עם בני זוגן בצד השני של הקיבוץ, בדירות רווקים. מירי ופלג נכנסו לממ"ד, ושם שהו כל אותו יום, בחוסר אונים מוחלט, מתקשרים בעיניהם. הם שמעו שוב ושוב פיצוצים, יריות ודפיקות בדלת, צעקות וצרחות, והריחו את ריח הבערה של הבתים הסמוכים אליהם. במהלך אותו יום, התקשרה אל בן זוגה של בתה דר, דורון, אחותו בת 7, שאף היא התגוררה בקיבוץ. ההורים נרצחו, והיא נותרה לבדה, לאחר שהתחבאה בארון. מירי ופלג חולצו מקץ כעשר שעות. שאר המשפחה הגיעה מאוחר יותר, ברכב הפינוי האחרון. מכל שורת הבתים בשכונה, רק ביתם ובית נוסף שרדו. דיירי הבתים האחרים נרצחו, ובתיהם הושמדו. דר ודורון משמשים כעת כהורים לאחותו הקטנה של דורון.
תאריך התיעוד:
24.11.2023
איפה התרחש האירוע:
חולית
שם המתועד/ת:
מירי גיטר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
שרית בורנשטיין
עריכת קול:
אופיר לוקיי
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 24.11.2023
צילום: נטע דקל
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: שרית בורנשטיין
עריכת קול: אופיר לוקיי
מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
