תקציר העדות
"ועוד מעט הם יגיעו אלינו" – מורן פרייבך מתאר את המתקפה על נחל עוז ב-7.10
העדות המלאה
עדות
מורן פרייבך
מורן פרייבך חי בנחל עוז עם אשתו וחמשת ילדיו והוא חקלאי בנשמה. בשבת בבוקר, שהו בביתם שלושת בניהם, אחייניתם ובת זוגה, תינוקן והכלבה. בתם ישנה בבית חברים. בבוקר החלו מטחי טילים. פצמ"ר שהתפוצץ פצע את אחד מהבנים. המשפחה התכנסה בממ"ד אחד, בדממה ובחושך, כשהם עוקבים אחר הדיווחים של המחבלים הפורצים לבתים. המחבלים ניסו להוציאם מביתם, אך בזכות תומר ערבה ז"ל, הלכו משם. אחר הצהרים הם פונו בסיוע הצבא. מורן ועדי אשתו החלו בסיוע לחברים המפונים, עד הגיעם למשמר העמק ובקליטתם. מורן הרואה בחקלאות ערך, וחשיבות אסטרטגית, חזר במהירה לנחל עוז לשקם ולפתח את משאבי החקלאות של הקיבוץ. לצד המשבר הגדול, היו גילויי אזרחות וגבורה רבים. הצבא נלחם לצד העם כדי לצאת מהשבר. בתקופה משוגעת זו, כעת צריך שכל אחד יעשה את הטוב ביותר בתפקידו.
תאריך התיעוד:
2024-07-10
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
מורן פרייבך
ארגון:
כיתת כוננות
שפה:
עברית
צילום:
משה שיף
ראיון:
שלהבת אופיר
עריכת וידאו:
יובל בריל
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
-
אריזה:
כרמל אילני
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-07-10
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: כרמל אילני
מדיה נוספת
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
