תקציר העדות
"הם רדפו אותו ליד הנשקייה, אז ב7:00 בבוקר הוא היה כבר מת" - נועה בן ברוך מספרת על מותו של גיסה.
העדות המלאה
עדות
נועה בן-ברוך
נועה גדלה בקיבוץ כל חייה, עבדה בכל בו והכירה את כולם. היא גרה לבד בשכונת ה"מרצפות הירוקות" ובשבת בבוקר אחותה שחר צלצלה ואמרה לה לנעול הכל, כי אבי, בעלה, חבר כיתת הכוננות, הודיע שיש אירוע מורכב. חלון הממ"ד לא נסגר ואחותה אמרה שתבקש מאבי שיגיע אליה. היא התקשרה, אך לא היה מענה: אבי נהרג כבר ב7:00 בבוקר. אחיה התאום, יובל, הצליח ליצור איתה קשר לפני שהתקשורת והחשמל נפלו, ויעץ לה לשכב מתחת למיטה. כך שעות, בחושך, מוקפת ביריות מכל עבר, שכבה בחלל הצר מתחת למיטה. בחצות דפקו על דלתה, אחיה שלח את הצבא לדירתה. היא חולצה ועברה עם החיילים בדירות הסמוכות. רק מישהי אחת הסכימה לפתוח ופונתה יחד איתה לדירה אחרת בבניין סמוך.
תאריך התיעוד:
12.09.2024
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
נועה בן-ברוך
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
אריזה:
עדי רוזנברג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
