תקציר העדות
״לאט לאט פחות שומעים אנשים במיגונית. כולם היו אחד על השני, אנשים ישבו לי על הראש. היה קשה בפנים״
העדות המלאה
עדות
אור חדד
אור הגיעה עם חברות למסיבה סביב 4:30 בבוקר. כשהאזעקות התחילו ב6:30, היא לא התרגשה. אך כשכולם התחילו לצאת מהמתחם, אור ניסתה למצוא את החברות שאיתן הגיעה. היא לא הצליחה, אך מצאה זוג חברות מהרצליה שעבדו בהפקה. כדי למצוא מקלט מהרקטות, הן עצרו במיגונית. קולות ירי שנשמע במרחק בתחילה, התחילו להתקרב עד שהמיגונית הפכה למטרה לירי ולזריקת רימוני עשן ורסס. אור נפרדה מבן הזוג ומהמשפחה, עצמה עיניים והייתה בטוחה שלא תשרוד את זה. אור היתה במיגונית כארבע שעות עד שחולצה. מתוך כ-30 איש שנכנסו למצוא מקלט במיגונית, שרדו שבעה. אור מדברת על התחושות שלה ועל ההתמודדות והניסיון להשתקם.
תאריך התיעוד:
15.10.2023
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
אור חדד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רחלי וסרמן
ראיון:
איילת הלר
עריכת וידאו:
ענבל מירום
עריכת תוכן:
שחר כהן
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 15.10.2023
צילום: רחלי וסרמן
ריאיון: איילת הלר
עריכת וידאו: ענבל מירום
עריכת תוכן: שחר כהן
מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
