תקציר העדות
"הזמן עובר ואין שום צבא ושום כלום" - אורנה כהן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
העדות המלאה
עדות
אורנה כהן
אורנה, ילידת הקיבוץ, גרה עם שמוליק, בעלה, קרוב לגדר הגבול. הפחד מחדירת מחבלים זכור לה עוד מימי הפדאיון. בשבת בבוקר שמעו התרעת צבע אדום וירי. שמוליק שמע יריות משער הקיבוץ. מצפייה בטלוויזיה הבינה שמשהו נוראי מתחולל מסביבם, אך התקשתה לעכל שזה קורה אצלם. מכרים מבארי דיווחו על המתרחש שם. במערכת ההתרעה הופיעו הודעות על גורמים עוינים שנכנסו לניר יצחק ויש נפגעים. אורנה הרגישה שכל מה שפחדה ממנו קורה, וחרדה לאביה הקשיש ולבתה שמתגוררים בקיבוץ, ולנכדתה שמשרתת באזור. במשך שעות שהו בממ"ד, כשבעלה מחזיק בידיו שני סכינים. לקראת אחר הצהרים הודיעו שמגיעה יחידת לוט"ר, אך רק בלילה כינסו את כולם במקום מרכזי ומשם הוסעו למלון באילת. אחרי תקופה עברו לקיבוץ איילות שם החלה ליצור, יחד עם אחרים, את כלניות הקרמיקה שמסמלות את דרום אדום. אורנה רוצה לחזור לקיבוץ ולבית.
תאריך התיעוד:
07.08.2024
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
אורנה כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
צ'רלס יעקב
ראיון:
ג'ודי הרבשטי ין
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
סיגל גרינהאוז
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
נעם גרינבלט
"אני נכנס למשהו שלא תיארתי לעצמי שאני אי פעם אהיה בו" - נעם גרינבלט מספר על שבעה באוקטובר בעוטף עזה
אושר דניאל
"את רצה ואת לא יודעת אם את מסיימת את הריצה הזאתי" - אושר דניאל מספרת על הבריחה ממסיבת הנובה ב-7.10
מאור רוגינסקי
״אין ספק שזה מחבל. בן אדם עם זקן כזה וסרט ירוק״ - מאור רוז׳ינסקי מספר על 7 באוקטובר בנירים
רחל מאירוביץ
"לי אף פעם לא הייתה דילמה אם אני חוזרת לפה" - רחל מאירוביץ מספרת על שבעה באקטובר במפלסים
